Volume 1

Page 104

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

תלמידים בשם "בוני הארץ" לתעמולה בעד תוצרת הארץ. האגודה התקיימה שנים אחדות ובשמד. ערך שתי חוברות-תעמולה ("הפעמון" ו"טוב הארץ") ואף עבו בהפצתן, מבית לבית.

בתרפ"א נתקבל כפקיד בועד קהלת יפו-ת"א, אח"כ הועבר למחלקה לעזרה סוציאלית של הקהלה, עבד במשך שנים רבות כמנהל המחלקה ומעת התמזגות הקהלה עם עירית ת"א הוא משמש מזכיר המחלקה לעבודה סוציאלית של עירית ת"א.

נשא לאשר. את ברכה בת שמואל הלוי (לזנוב סקי).

בעבודה הסוציאלית לא הסתפק בפעולת השיגרה המשרדית, אלא השקיע בעבודתו לב ורגש ויזמה, ואף תרם הרבה יזמה ופעילות ועבודת ארגון ותעמולה לעזרת מיסדי אגודות ומוסדות לעזרה לנצרכים גם מחוץ למסגרת המחלקה. בין המוסדות שהשתתף ביסודם ובהנהגתם: "עזרת חולים" של יהודים ספרדים והמרפאה שלה, "בקור חולים ולינת הצדק", "בית הכגסת אורחים", "בית המחסה לנכים", ועוד.

השתתף ביסוד "הפועל המזרחי" ופעל בו כחבר ועדי ההנהגה הארציים והמקומיים, נואם ומרצה וכותב בעתונות המפלגה. בגלל עמדה אופוזיציונית הוצא מהמפלגה ובשנת תרצ"ח הוחזר אליה. בינתים הביע את עמדתו במדור מיוחד בשם "תורה ועבודה'' בשבועון החרדי "היסוד", שהשתתף ביסודו ובעריכתו וגם בחוברת מיוחדת שפרסם. בתרפ"ו עמד כראש "התאחדות צעירים עברים" של נוער מסורתי בלתי-מפלגתי. בתרצ"ה השתתף ביסוד "איגוד סופרים דתיים בארץישראל" ופעיל בהנהגת סניפו בת"א. בתר"ץ הצטרף להתאחדות "בני ציון" והוא פעיל בהנהגתה ובעבודתה התרבותית. כן הצטרף להתאחדות בני הישוב ונבחר להנהגתה ופעל בארגון צעירים ללימודי היהדות בת"א.

בשנת תר"ץ בנה את ביתו בשכונת מונטיפיורי שליד תל-אביב והשתתף בפעילות ביסודם ובניהולם של מוסדות הצבור בשכונה (בית-הספר, ועד ההורים, המרפאה, ועד השכונה, ועדת התרבות, ועדת הבקורת,

ועוד). כן יסד וניהל בשכונה סניף להתאחדות בני הישוב, סניף לאיגוד-הספורט הדתי "אליצור" ועוד. יסד את הליגה למען סיפוח השכונה לעירית תל-אביב וניהל את פעולתה בהצלחה עד לנצחון.

בעבודה ספרותית התחיל עוד בגיל צעיר. הוא

החל בפרסום מאמרים ב"דאר היום". מאז פרסם בעתונות בארץ ובחו"ל מאמרים ורשימות בענינים צבוריים ולאומיים בשאלות השעה, ביחוד בעניני ארגון הצבור החרדי והעובד הדתי, רשימות ספרותיות, שירים, ציורים פיוטיים וסיפורים.

חבוריו שהופיעו: ספורו הראשון "שולטנה" (תרפ"ד), קובץ-פיוטים "השתפכות" (תרפ"ה), קובץ שירים "ארצי" (תרפ"ח), "ארצנו הקדושה", קובץ ספורים וציורים (תרצ"ה), ספר שירים "סנה" (הוצא על-ידי "בני-ציון" למלאות 25 שנה לעבודתו הספרותית) וקובץ הרשימות "ילדי עוני", בהוצאת דוד תדהר. קובץ זה. כולל את התרשמויותיו של עובד סוציאלי בעל לב תוך עבודתו במשרד.

לכמה משיריו חוברו מנגינות ונפוצו בקהל, ביחוד השירים "הרועה בגליל" ו"היעור''.

פרסם כמה חוברות על נושאים צבוריים שונים. צאצאיו: מרים, חוה, רבקה ואפרים אליעזר.

רפאל מאיר פאניז'יל (המרפ''א)

נולד בטאטאר פזארדז'יק (בולגריה) בשנת תקס"ד (1804). בן למשפחה אמידה ואצילה. אביו ר' יהודה היד. סוחר ידוע בזמנו ונחשב לאחד העשירים הגדולים. בהיותו בן שלש שנים עלו הוריו, בשנת תקס"ז, לירושלים. כבן יחיד, דאגו הוריו לחנכו בכל הדרכים הטובות, והכניסוהו לאחד ה"חדרים". בשנת תקע"ט נפטר אביו ומכספו שהיה מפוזר (וחלקו אבד) לא הגיע לאלמנה כמעט ולא כלום. בשנת תקפ"א נשא לאשר. את ויניזיאתה בתו של ר' אשר הלוי, מגדולי רבני ירושלים. בשנת תקצ"א נשלח ע"י ראשי הכולל של ירושלים בשליחות לצפון-אפריקה. במסעו נפגש עם ראשי-הצבור היהודיים וגם עם שרים ונכבדים משאר הדתות. מצב היהודים בצפון אפריקה היה, בזמן נסיעתו. קשה וחמור. השלטונות הציקו להם מאד והעמידו להם חוקים קשים. בקורו בתוניס חל בשנת בצורת. רבני העיר פנו אליו שיתפלל לגשמים ובסימו את תפלתו החלו טפות גשם לרדת. הדבר נודע למושל העיר ובתגמול למעשהו מפר לו לבוש-שרים מרוקם ואף הרשה לו לעבור בכל ערי תוניס על סוס, דבר שנאסר על היהודים, וללבוש בגדים המיוחדים למוסלמים כרצונו. כדי לשמור עליו בדרך העמיד לו חיילים שלווהו בכל מסעו.

לא עברו עשר שנים והוא יוצא שנית לחוץ-לארץ בשליחות ישיבת חברון. הפעם נסע לאיטליה. בהיותו ברומא ראה את מצבה הירוד של הקהלה שנגרם עקב הפירוד והחליט להשלים בין הסיעות וגם הצליח בכך, הדבר הגיע לאזני האפיפיור. האפיפיור השתוקק להכיר

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 104). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/104