Volume 1

Page 108

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בנימין ביינוש סלנט

נולד בעיר סלנט, ליטא, בשנת תקצ"ח (1838), לאביו הרב שמואל סלנט , ולאמו טויבא בת הרב יוסף זונדל מסלנט.

כשנתמנה אביו למורה-הוראה בירושלים ועלה ארצה בשנת ת"ר-תר"א (הנסיעה ארכה חדשים אחדים בגלל המלחמה בין מחמד עלי מושל מצרים ובין השולטן, שהפריעה לתנועת הספנות), העלה אתו את אשתו ואת בנו זה. למד בתלמוד-תורה ובישיבת "עץ חיים" ונתחנך על-ידי אביו שהיה רבה של העדה האשכנזית, ואבי אמו, שהיה מגדולי התורה וגדול במעשים טובים ובהתנהגות (מאבות תנועת המוסר). נשא לאשה את בתו של הנגיד ר' יוזיל ליאון, שהוא ובתו זו עלו ארצה באותה אניה, שבה

בא גם רבי שמואל סלנט ומשפחתו.

שנים אחדות היה סמוך על שלחן חותנו והמשיך לעסוק בתורה, אך בהתאם לחינוך שקיבל מאביו ומאבי-אמו לא רצה להתפרנס מרבנות ולכן פנה אל המסחר והיד, הראשון במסחר האתרוגים מגידולי הארץ ובמשלוחם ליהודי הגולה, בעיקר לרוסיה. במסחר זה עסק בשותפות עם דודו ר' ליב בר' זונדל סלנטר ואח"כ עם ר' זלמן לוי (שנקרא "זלמן ר' נחום'ס" ). היו קונים את האתרוגים בעודם על העצים מהפרדסים הערבים ובסוף הקיץ היו יושבים ביפו ומסדרים את המשלוחים לחו"ל.

היה אחד משבעה מיסדי השכונה נחלת שבעה, ואח"כ השתתף ביסוד השכונות אבן ישראל, משכנות ומזכרת משה. השתתף בפעולות ליסוד המושבה החקלאית "פתח תקוה" לפי התכנית הראשונה ליד יריחו ונסע לסייר את הקרקע, וגם אח"כ השתתף בנסיונות ובסיורים לרכישת אדמה ליד יריחו ובסביבת חברון.

בתרל"ה, כשביקר משה מונטיפיורי בפעם השביעית בארץ, היה לו עיכוב בדרך והוכרח להשאר למשך השבת בבאב-אל-ואד. רבני ירושלים רצו לדעת מתי יגיע העירה כדי לקבל את פניו בכבוד הראוי, ולכן יצאו בשליחותם במוצאי שבת אחרי הבדלה ר' ביינוש ודודו ר' ליב, רוכבים על סוסים ולבושים

כבידואים ונפגשו עמהם בחצות הלילה בבקעה צרה בין ההרים. בימים ההם היה זה מעשה שדרש אומץלב מיוחד.

בתו נישאה להרב יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי מנהלישיבת "עץ חיים".

נפטר בירושלים, י"ט תשרי תר''ס.

יעקב גולדמן

נולד בירושלים, ג' אדר תרט"ז (1856), לאביר ר' אשר , מיקירי ירושלים, ולאמו חיה רחל בת הרב ר' שלמה ליב פארזיוור מפינסק, שהצטיינה בחכמה ובמעשי-חסד לנצרכים ובעיקר ליתומים וליתומות. בעודו ילד נהרג אביו בידי שודדים בסביבת סאלוניקי בהיותו שם בתור שד"ר של העדה האשכנזית שבירושלים, ואמו נישאה לר' צבי גראייבסקי מסלונים (אביו של הסופר ר' פנחס גראייבסקי שרשם לזכרון ופרסם את תולדותיהם של אנשים ומפעלים בירושלים ובישוב בכלל). ר' צבי שקד מאד לתת חינוך טוב לשני בני אשתו: יעקב ושלמה ליב, ושכר להם ,את טובי המלמדים וגם. הוא עצמו חינך אותם ברוח ההתנגדות ל"השכלה הברלינית" אבל בעד השתלמות בשפה העברית. יעקב למד תורה מפי הרב מנחם מנדיל יפה ממינסק ומפי רבנים אחרים מגדולי הדור. אח"כ למד בישיבת "עץ חיים" בהנהלת הרב משה נחמיה כהנוב . נשא לאשה את מרת אסתר מלכה בת הרב אברהם וולפינ זון , מצאצאי אחד העולים הראשונים מיסדי הישוב האשכנזי בירושלים ביזמת תלמידי הגר"א מווילנא.

היה מראשוני המשכילים בבני-הישיבות בירושלים, ששאפו לשפר את חיי הישוב בחומר וברוח. אך מבלי להנתק מקרקע המסורת והתורה. כתב מא

מרים בעתונים הראשונים שבארץ: "יהודה וירושלים" ו"שערי ציון" והשתתף בקביעות ב"החבצלת"(זמן מה היה גם עורכו), ובעתוני חו"ל: "המגיד",

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 108). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/108