Volume 1

Page 120

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לירושלים, אך הבחור יהודה, בן 18, הקדים אותה, הפר את המנהג לפחד מסכנת אויבים ושודדים בדרך ועלה לבדו ברגל ירושלימה. בזמן הראשון עזר לאביו בעשית גבינה ובמכירתה, אח"כ נתקבל לבנק ירושלמי בכתב בגרמנית ובהונגרית. נשא לאשה את לאה לבית שנברגר , שעלתה ארצה בת שלש עם הוריה. הוצעה לו משרת מורה בביה"ס למל, אך בו בזמן כבר גמרו את קנית החלק הראשון של אדמת פתח-תקוה, ואז ויתר על המשרה העירונית ויצא עם אביו להניח את היסוד למושבה החקלאית הראשונה.

הוא נטה את האוהל הראשון על אדמת המושבה, השתתף בחפירת הבאר הראשונה, חרש את החרישה הראשונה, הדריך בעבודה את המתיישבים שלא היו מנוסים בחקלאות, היה השומר הראשון של המושבה, הפיל את פחדו על גנבים ושודדים, שחשבו את היהודים ורכושם להפקר והכריחם ללמוד, כי היהודים חדלו מהיות "ולד-אל-מות".

נשא את חלקו בתלאות המתישבים הראשונים ליד הירקון, ואשתו, אחת משלש הנשים הראשונות שבאו אחרי בעליהן אל המושבה (היא ונשי גוטמאן ושטאמפר ) נפגעה מיד באופן קשה מהקדחת, אך סירבה לחזור לירושלים, לבל תתן פתחון פה למדברים רעות על המושבה החדשה. כשעזבו אחרוני החלוצים את המקום בראשית תרמ"ב, שנת השמיטה, עלה גם יהודה ראב וביתו ירושלימה, ואח"כ היה הוא הראשון שבא בשליחות המתישבים לפקוד את מקומם העזוב.

כשנוסדה ראשון לציון בתרמ"ב הזמין אותו ו. ד. ליבונטין להדריך ולנהל בה את עבודת המשק, והוא השקיע הרבה ידיעה ועמל בעזרה למתישבים בימיבראשית של המושבה. אח"כ עבד אצל ראובן לרר , מיסד נס-ציונה. כשנתחדש הישוב בפתח-תקוה בתרמ"ג חזר שמה עם אשתו והתישבו תחילה בכפר יהודיה. אך לא השלים עם הסדר הקלוקל של דירה בכפר יהודיה ועבודה בפתח-תקוה, במרחק שעתים הליכה, והיה בין הראשונים שמרדו בסדר זה ובנו את בתיהם בפתח-תקוה במקומה. כיום, על אף הצעקות של חובבי יהודיה. באותם ימי בראשית היה מדריך ומנהל העבודה ושותפות המשק של ה"ביאליסטוקאים". כשהחל הבארון רוטשילד לתמוך במושבה עבד כמנהל-עבודה מטעם הפקידות. גם ביסוד חדרה עזר כשהוזמן להעריך שם את סוגי הקרקע מיד אחרי שנגאלה. כן ערך להזמנת מר בינשטוק , מנהל עניני חובבי ציון בארץ, כקירה מקצועית מפורטת על המצב המשקי של פתחתקוה וסיכוייו, ביחוד בענף גידול בהמות. עסק בצרכי צבור כחבר ועד המושבה, חבר ועד אגודת הכורמים, חבר משלחת האכרים אל הבארון לפאריס ב-1901, מורשה חובבי ציון במושבה, ועוד. פיתח משק מגוון ומשובח למופת ותמיד היה מוכן לעזור בעצה ובהדרכה לאכרים שפנו אליו. עמד בראש שמירת המושבה מראשיתה, בתחילה עם יעקב מימון זרמתי מיפו ואח"כ עם השומר הבידואי היהודי הפלאי דאוד אבו

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 120). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/120