Volume 1

Page 136

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מיות חשובות. עזר לחידוש הישוב היהודי בעזה. יסד ונהל את תזמורת כלי-הרוח של מרכז בעלי מלאכה ופעל למען השגת כספים לבנין שכונת מרכז בעלי מלאכה. היה חבר פעיל בועד בנין בית-הכנסת הגדול, חבר בועד הקהלה ומנהל המחלקה לעזרה סוציאלית, וציר לאספת-הנבחרים השניה. במשך שנים אחדות ערך סיבוב באמריקה ובארצות אירופה (צרפת, בלגיה, הולנד, גרמניה, אוסטריה, איטליה, שווייץ ולוכסמבורג) בהופעות בקונצרטים של חזנות ושירה עבריתארצישראלית ועשה בכך תעמולה לאומית וציונית. השתתף ביסוד הבנקים הלואה וחסכון וקופת עם. היה פעיל בועד הארצי של הקרן הקיימת, באגודת אמנים ומורים למוסיקה (בה יסד ומנהל קרן להלואות), בהתאחדות רופאי-שינים (בה יסד קופה לעזרה הדדית), בהתאחדות עולי רוסיה, באגודה למען האופירה, בברית הציונים הכלליים ובמוסדות שונים של צדקה ותרבות. עובר לפני התיבה בהתנדבות בימי חג. חבר שירי תפילה ופרקי חזנות.

זאב אורבוך

נולד בטיראספול (דרום רוסיה), 19.7.1879, לאביו יוסף, שהיה סוחר שם. למד בחדר, גמר בית

ספר עממי וגימנסיה ברוסית. למד במחלקה לרוקחות והשתלם במכון הבקטריולוגי באוניברסיטת אודיסה ובשנת 1908 הוכתר בתואר רוקח מוסמך. עבד שנים אחדות כעוזר לרוקח ובינתים השתתף בפעולות ציוניות של הנוער וב-1911 עלה ארצה והתישב ביפו. כאן התמסר לשרות הצבור למען שיפור הבריאות והריפוי. פתח את המעבדה החימית-הבקטריולוגית הראשונה בארץ והשתתף ביסוד ההסתדרות המדיצינית הראשונה בתל-אביב. בשנתו השניה לבואו ארצה, ב-1912, פתח את בית-המרקחת הראשון בתלאביב ואח"כ יסד את בית-החרושת לקרח ולגזוז "מעדן".

כשפרצה מלחמת-העולם הראשונה ב-1914 גורש מהארץ כנתין רוסי, ירד מצרימה והתנדב לגדוד

העברי הראשון מיסודו של יוסף טרופלדור , הוא גדוד נהגי הפרדות, עלה לדרגת קצין ופיקד על פלוגה א' כששרת הגדוד ב-1915 בחזית גאליפולי.

אחרי המלחמה, ב-1919, חזר ארצה לנהל את בית-מרקחתו, ומיד חזר גם לפעילותו הצבורית. יסד את הסתדרות הרוקחים הארצישראליים והשתתף ביסוד איגוד החיילים המשוחררים. לאחר שנה, ב-1920, השתתף עם שרה לישאנסקי ועם פיקארסקי ביסוד קופת חולים של פועלי ארץ-ישראל במסגרת הארגונית של "אחדות העבודה".

ב-1929 יסד את המעבדה החימית-הפרמצבטית "פרמקו" לשם נסיונות ליצור תכשירי-רפואות מתוצרת הארץ. זה היה הנסיון הראשון לתעשיה רפואית בארץ, וממעבדה זו התפתח אח"כ בית-החרושת לרפואות "צרי".

בשנת 1933 השתתף בועדה ממשלתית להכנת החוק להסדרת- העבודה של עוזרי-הרוקחים המוסמכים בארץ ויסד ליד ביה"ס הטכני הגבוה מונטיפיורי בתל-אביב את בית-הספר לעוזרי רוקחים (להכנת מועמדים לרוקחות לבחינות ממשלתיות).

היה במשך שנים רבות יו"ר הסתדרות בעלי בתי-המרקחת בתל-אביב וחבר פעיל בועד המרכזי של ארגון החיילים המשוחררים. כיום הוא יו"ר התאחדות לוחמי החזית העברים (משתי המלחמות) וחבר ועד איגוד הקצינים העברים.

בתו גניה, האדריכלית הידועה, נשואה לחיים הלפרן , מי שהיה מפקד משטרת תל-אביב בעת שהיתה ברשות העיריה העברית וראש "המשמר האזרחי" במלחמת-העולם השנית.

ירחמיאל אמדורסקי

נולד בירושלים, י"ב אב תרל"ו לאביו ד' יוסף , שעלה ארצה בן שלש שנים עם הוריו (אביו ר' שמואל מגזע ר' יום טוב הלר בעל ה"תוספות יום טוב" על משניות ואמו רחל ) מהעיירה אמדור שליד מוהילוב, ונקראו על כן בשם הכינוי אמדור, אמדורר, אמ דורסקי וגם מוהליבר , - ולאמו פייגה לאה בת הרב יצחק גליקין ממשפחת עולי שקלוב שהשתתפו ביסוד הישוב האשכנזי בירושלים.

למד אצל מלמדים פרטיים ואח"כ בכתות הגבוהות של ת"ת "עץ חיים" ובישיבת הבחורים של הגאון ר' יצחק וינוגראד . מבחרותו נרתם לעזור להוריו בניהול ובשרות בבית-האוכל (ואח"כ גם המלון) שיסד אביו בעיר העתיקה לפי הצעת הרב הראשי ר' שמואל סלנט , כדי לספק מזון טוב בזול לאורחים ולעולים חדשים.

משנפטר אביו בשנת תרנ"ה המשיך את ניהול המלון והמסעדה ובמשך הזמן פיתח ושיפר אותם ברהיטים וכלים נאים וחדישים ועבר לדירה נאה ומרווחת ליד מגדל דוד ושם היה המלון אמדורסקי

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 136). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/136