Volume 1

Page 137

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מרכז לתיירים חשובים ואף לשרי הממשלה ולאורחים נכבדים מארצות-חוץ.

אחרי שהשיא את אחותו רחל למר מרדכי נובוג רודסקי נשא לאשה את טובה בת ר' אלכסנדר סנדר הלוי אפשטיין , מחשובי חסידי חב"ד בחברון. (החופה נערכה בהידור בלתי-מצוי בזמן ההוא בירושלים: תהלוכה של קונסולים, ראשי הפקידות העירונית והממשלתית, שתי שורות של "קאוואסים", ובסידור

הקידושין פעלו שלשה רבנים ראשיים: ר' שמואל סלנט מעדת האשכנזים הפרושים, ר' שלמה זלמן לאדייר מעדת החסידים ור' יעקב שאול אלישר , ה"ישא ברכה", מעדת הספרדים). מאז היתה לו לעזר כנגדו בגידול הבנים והבנות ובחינוכם, בניהול העסק הגדל והולך, במעשי חסד ועזרה, חוץ מפעילותה באגודת "עזר יולדות", שהשתתפה ביסודה.

תודות לחיבה ולהוקרה שרכש מצד אורחי ביתמלונו, ובכללם אנשי השלטון רמי המעלה, הצליח פעמים רבות להשפיע עליהם לטובת יהודים, לביטול גזירות ונגישות. ביחוד הגדיל לעשות בתקופת מלחמתהעולם הראשונה, לשחרורם של יהודים שנחטפו ושנאסרו לשם סחיבה לשרות בצבא ובגדודי העבודה או בנגישות וברדיפות אחרות. ולא פעם אף סיכן את נפשו בהתיצבו בפני שרים ומפקדים שהתאכסנו בבית מלונו לבקש מהם בעד אחיו היהודים.

גם אחרי המלחמה ניסה להמשיך בדרכו זו, וכשנאמרו בחוהמ"ם תר"פ ז'בוטינסקי וחבריו בשל הפרעה לפרעות שערכו הערבים ביהודי העיר העתיקה בירושלים שלא למורת-רוחם של ראשי השלטון, ניסה לשחררם בערבותו הפרטית, כמו שהצליח פעמים רבות לשחרר נאסרים יהודים בימי השלטון הצבאי הטורקי. אך הפעם לא הצליח.

עם גידול העליה והתיירות גדל גם בית מלונו, ולבסוף העביר אותו מהעיר העתיקה לבית גדול שברחוב בן-יהודה. בהשפעתו על אורחים ותיירים נכבדים ובעלי-יכולת רכש את אהדתם ועזרתם למוסדות תורה וחסד בירושלים, וגם מכספו נתן ביד רחבה לעזרת נצרכים ומוסדות.

כחבר "המזרחי" השתתף בארגון הקהלה של כנסת ישראל ומשמש חבר ועד חברה קדישא של הקהלה, חבר ועד גמ"ח "קרן נחמיה", נשיא ארגון בעלי בתי מלון ומסעדות (הוא הותיק במקצוע זה, כי עסקו קיים זה קרוב לששים שנה, והוא עצמו מנהלו זה למעלה מחמשים שנה), חבר מועצת קופת עם בירושלים, גבאי ביהכ"נ הגדול בית יעקב שב"חורבה".

יוסף בראזאני

נולד בירושלים, י"ג חשון תרל"א, לאביו אברהם ולאמו ריינה , והוא במשפחתו הדור החמישי בארץ. ראש המשפחה, חכם דוד ביראזאן , עלה ארצה בשנת תק"א (1741), השתקע בצפת והיה נוסע בשליחות לבבל למען מוסדות התורה. בניו היו: חכם יוסף (נפטר בשנת תק"ע) וחכם אהרן (נפטר בשבת תק"פ). ובני אהרן: שלמה (נפטר בתקצ"א) ויוסף . יוסף עבר מצפת לירושלים, נשא אשה ונולדו לו שלשה בנים : עובדיה (עבדאללה), שלמה (סלימן) שעברו להתישב ביפו ושם נפטר שלמה בי"ח אייר תרנ"ח, ואברהם , אבי יוסף בראזאני, שנולד בירושלים בשנת תר"ח, עסק במסחר מכולת ודגים, נפטר בירושלים, ח' טבת תרס"ב.

יוסף למד בת''ת הספרדים, בבית-המדרש "דורש ציון" ובישיבות, וממורים פרטיים למד ערבית וצרפתית והגיע בהן לידיעה הגונה.

בקיץ תרנ"ו נתמנה למנהל גבית המסים בעירית ירושלים ולאחר ארבע שנים נתמנה לגזבר העיריה והמשיך במשרה זו עד 29.3.1938. כן מילא בשנות שרותו תפקידים רשמיים ואחראיים, הן בתקופת השלטון הטורקי והן מאז הכיבוש הבריטי.

הקדיש מזמנו ומכוחו לפעולות בצרכי הצבור היהודי, וביחוד בעדה הספרדית בירושלים. השתתף ביסוד "חסד של אמת" ובארגון חברה קדישא של עדת הספרדים ובניהול המוסדות הללו. היה במשך עשר שנים גבאי בית הכנסת בשכונת "משכנות שאננים",

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 137). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/137