Volume 1

Page 139

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

חתנו הוא משה שרתוק, מנהל המחלקה המדינית של הסוכנות ובנו שאול תופס מקום חשוב בכחות הבטחון של הישוב.

יעקב מהלה

(בשמו הספרותי; "מהלל העדני"), נולד בעיר עדן, כ"ח כסלו תרמ"ה לאביו ר' שלום , שהיה בקשרי קירבת חיתון עם משפחת בנין הידועה, שהשקיעה הון רב בבנין תל-אביב בראשיתה ואח"כ בחיי הכלכלה בארץ בעסקים שונים, ולאמו אסתר בת יוסף מנחם. נתחנך ב"חדר" לפי נוסח יהודי תימן אצל ר' שלמר, יחיה אלג'אמל, טפוס מיוחד של מחנך נאמן שהשריש בתלמידיו. חבה מיוחדת לתנ"ך. כשגדל יסד בעדן בית-חרושת

לסיגריות ובית-חרושת לקרח והשתתף בפעולות הצבוריות והלאומיות של העדה היהודית בעיר ובעזרה לעולים מתימן ולפליטים היהודים שנמלטו מפני הגזירות והרדיפות שבתימן. השתתף באופן פעיל ביסודו ובניהולו של "הועד העברי" (בתרע"ב), שהחזיק אולםקריאה וספריה עברית ברחוב הראשי, רחוב הפרסים. כן עסק במתן שיעורים והרצאות לנוער בהלכה ובאגדה זכאותו חוג ניתנו שיעורים אף בחסידות. היה פעיל גם בועד אגודת "סוכת שלום", שעסקה במעשי-חסד בענפים שונים: סיוע לנצרכים, סיוע מיוחד לחגים, עזרה רפואית והחלמת חולים אחרי הריפוי, עזרה ליולדות (לשם כך הביאו מילדת מארץ-ישראל), עזרה ליתומים ולנשואי זוגות צעירים מחוסרי אמצעים.

ביקר בארץ ב-1895 וב-1903, וב-1930 עלה ארצה עם שבעה בנים ובנות והתישב בתל-אביב. יסד ביתחרושת "עונג" למשקאות מרעננים בתל-אביב, ואחרכך בית-חרושת לסריגה "שריון" ברמת-גן. נתן לבניו ולבנותיו חינוך עברי לאומי. (יעקב, בנו, מבוגרי הגימנסיה "הרצליה", שגמר בהצטיינות את המחלקה לרוקחות בלוזאן שבשווייץ, התנדב לצבא בראשית מלחמת העולם השניה ב-1940, נפל חלל ב-1942 ונקבר בירושלים).

כתב פירוש על התנ"ך בסגנון פשוט וקל ובקירוב הבנת הדברים לבני דורנו. פירושו על ספר קהלת בשם "אור החוזר" יצא בשנת ת"ש. מוכנים לדפוס כפריו "רעיון רוח" ו"הנפש החיה". נתקבל להדפסה בהוצאת "עם עובד'' ספרו "מסתרי תימן" בשלשה חלקים, ובו תיאורי חיי היהודים בתימן ובעדן וקורותיהם בדורות האחרונים, וביחוד בדור העליה לארצנו.

הרב יצחק שלמה בלויא

נולד בעיירה קטנה ליד פרסבורג (כיום בראטיסלבה, בירת סלובקיה, ואז בהונגריה), ר"ח אייר תרי"ז (1856), לאביו הרב עמרם בלויא שהיה רב ומורההוראה בכמה ישובים קטנים בסלובקיה, תלמידו של ה"כתב סופר" (בן ה"חתם סופר"), ולאמו עלקא . בילדותו היה הולך בכל יום ברגל לפרסבורג ללמוד בישיבה הקטנה (המכינה) שליד הישיבה המפורסמת. בשנת תרכ"ט, כשמלאו לאביו ארבעים שנה החליט לעזוב את חיי השלוה והפרנסה שהיו לו בקהלתו הקטנה, ובסוף אותה שנה הגיע ארצה עם אשתו וילדיו הקטנים (בנו יצחק שלמה היה אז בן 12 וחצי) ועם אחיו ר' צבי ואמם הזקנה (בת 87) והתישבו בירושלים.

כאן למד בישיבת "עץ חיים" ואח"כ שמע גם שיעורים בתלמוד ובפוסקים (נוסף על לימודו ב"עץ חיים") מפי ר' אברהם שאג מקויברסדורף. נשא לאשה את יתומת דודו הרב צבי הנ"ל, חי עמה כתשע שנים בדחקות נוראה אך בהשתלמות בלתיפוסקת בתורה ובמעלות רוחניות, ואחרי שנתאלמן ממנה נשא את שיינה אסתר בת הרב ישעיה אורנשטיין (מצאצאי ר' הלל ריבלין משקלוב, מראשי מיסדי הישוב האשכנזי בירושלים מתלמידי הגר"א מווילנא). כשעלה ירושלימה הגאון ר' יהודה ליב דיסקין מבריסק, נעשה מבאי ביתו ועוזריו ותלמידיו הקבועים לכל ימי חייו. הוא עזר להרב דיסקין ביסוד בית-היתומים (בשנת תרמ"א), ומאז שמש בו עד שנת תרע"ח כסופר וכותב המכתבים, לימד תורה לנערים בעליהמלאכה והשתתף בכל ענפי העבודה לטובת המוסד.

פרסם חידושי תורה בירחון "תורה מציון". אסף והוציא לאור ספר חידושי תורה של הרב דיסקין בשם "תורת האהל''. בתרמ"ג חיבר והדפיס חוברת בשם "ישיבת ציון" על מצב הישוב היהודי בירושלים ומוסדותיו, ויש בה חומר רב-ערך לתולדות הישוב בימים ההם. בתרנ"ד פרסם את החלק הראשון של ספרו "מלא העומר" על הלכות חלה ואת החלק השני בשנת תרע"ב. כן אסף חידושי דרוש ואגדה על התורה מדברי הרב דיסקין והוציאם בספר "לקוטי אמרים" (חלק א', על בראשית, בתרפ"ב' וחלק ב', על שמות, בתרצ"ה). יסד לעצמו בית-מדרש, בו היה מרצה שיעורי תורה לבחורים ולאברכים. כבן ששים היה כששוחח- מעבודתו בבית הי

תומים ואז התמסר להרביץ תורה בכל הדרכים שהן:

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 139). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/139