Volume 1

Page 147

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לכרמי ותחזינה עיניך". ואכן נסע הרצל עם בני לויתו לבקר את ביתו ואת משקו של ברווח וליד כרמו שבהר הקאסטל נטע עץ ברוש בעצם ידיו. (ברוש זה, שנשמר כמזכרת קודש, נגדע בידי זדים לאחר שנים רבות. ברוזה נטעהו מחדש ושוב נגדע, וכיום נשמר זכרו של עץ זה בשם "ארזה" של בית-ההבראה אשר במקום ההוא).

משקו ותוצרתו ויינות ופירות משומרים, מעשה ידיו מגידולי אדמתו, וגם תוצרת המשק שעשתה רעיתו מאשה , זכו לאותות-הצטיינות בתערוכות רבות בארץ ובחו"ל, וכל חשובי הישוב והתנועה הציונית ואף אנשי-שם נכרים ביקרו והתארחו בביתם והפליגו בשבחם.

במהומות תרפ"ט (ביום י"ח אב תרפ"ט (24.8.29) התנכלו הפורעים מהכפר הסמוך קלנדיה להחריב את בניני משקו ואת רכושו ואף רצחו את משפחת מקלב שבשכנותו. אחר-כך האשימו הפורעים אותו ברציחת אהד מהם, שנהרג ביריות המתגוננים היהודים. הוא נאסר והיה 23 שעות במעצר עד ששוחרר בערבות, ולבסוף ביטל התובע הכללי את ההאשמה. אחרי הפרעות הקים את משקו מחדש בעזרת משפחתו ובניו. אחרי המהומות שלחה ממשלת אנגליה את סיר הופ סימפסון לחקור בתור מומחה את מצב החקלאות בארץ, כדי שימסור אח"כ חות-דעת מקצועית, שאין בארץ מקום למתישבים נוספים (וממילא אין מקום לעולים יהודים...). המומחה הזה התרשם אף הוא מאד ממשקו של ברוזה, וברוזה השתדל להשפיע עליו אמונה בכושר אדמת ההרים לתת מחיה לעובדיה ולקלוט מתישבים רבים. ואם כי מסר דין-וחשבון שלילי על הכושר החקלאי של הארץ בכלל, כפי שהוטל עליו מראש, הרגיש חובה לציין בדין-וחשבון שלו לשבח את משקו של ברוזה כיוצא מהכלל.

את בניו חינך ברוח הנאמנות לאדמת הארץ ולחקלאות והם כיום מטובי המתישבים והבונים במוצא תחתית ועילית, בפרדס חנה ובנתניה, ואחת מבנותיו פיתחה תעשית מרצפות בארץ. נפטר בירושלים" י"ג כסלו תש"ד.

שלמה גרין

נולד ביפו, ג' חשון תר"מ (1879), לאביו יעקב, יליד יפו, אחיהם הבכור של האחים גרין, בעלי הפירמה י. גרין ושות' במצרים ובארצנו.

קיבל חינוך יהודי ב"חדר" והכשרה לחיי המעשה והמסחר בבית-הספר של כי"ח ביפו. אח"כ היה עמילמכס בנמל יפו ויצר קשרי ידידות עם הערבים ופקידי השלטון שכיבדוהו.

בשנת 1922 יזם את בנין האניה "החלוץ" ביפו שתהיה גרעין ראשון לצי מסחרי עברי להובלת מטען והבאת עולים והשקיע הרבה מרץ בהתחלה זו, שאם

כי לא הצליחה בשעתה שימשה פרשת-בראשית לימאות העברית שהתפתחה לאחר זמן.

בשנת 1924 גאל שטח-קרקע גדול דרומית-מזרחית ליפו, מדרום לכביש ירושלים, על מנת לכונן שם שיכון עברי. בנה לו שם בית והתישב בו יחידי והקים צריף בשביל בית-כנסת. כששאלו אותו, לשם מה צריף זה? - היה משיב: "כאן יהיה ישוב וצריך

להכין קודם כל בית-כנסת ליהודים שיהיה להם מקופ להתפלל בו". במשך שבע שנים שמר על המקום יחידי, מכר מגרשים והקים עליהם צריפים, אך הקונים פחדו לבוא ולהתישב "במדבר", בסביבה ערבית רחוקה מהעיר העברית. בשנת 1933 התחילו להתישב על אדמת "שכונת גרין", הנקראת עד היום על שמו, ואחרי שנה-שנתים החלה להתפתח גם שכונת אגרובנק. וכך, הודות ליזמתו ולהתמדתו העקשנית ברעיונו, נוצר הגרעין להשתכנות העברית בדרום ולעיר העברית החדשה מדרום ליפו, המגובשת כיום במועצה המקומית חולון . גם בת-ים מתפתחת באפשרויות מוגדלות הודות לגידולה של קרית-חולון בשכנותה, וחלומו של גרין בדבר איחוד בת-ים וחולון לעיר עברית גדולה מדרום ליפו מתקרב להתגשמותו.

המשתכנים הראשונים בשכונת גרין היו מדלת העם, וגרין קבע להם תנאים נוחים מאד (תשלום לאגדול בהתחלה ותשלומים חדשיים קטנים), כדי שגם מחוסרי אמצעים יוכלו לרכוש להם מגרש ובית.

נפטר בתל-אביב י"ח תשרי תש"ג ונקבר בנחלתיצחק.

יהושע ברמן

נולד בעיר ראסיין, פלך קובנה, ליטא, ט' אלול תרכ"א, לאביו ר' טודרוס הלוי, מופלג בתורה ויראת שמים, סוחר בינוני, ולאמו קרישא בת ר' יעקב הגבאי בעיר קראז.

שאיפתם התמידית של הוריו היתה לחיות בארץישראל, ובשנת תרל"ו חיסלו את עסקם, אספו בכך למעלה מ-2000 רובל (חוץ מהוצאות הדרך), עלו ארצה

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 147). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/147