Volume 1

Page 148

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

עם ילדיהם והתישבו בירושלים, ובנם בכורם יהושע בשנתו הט''ו בעת ההיא.

בירושלים הקדיש האב את עצמו ללימוד תורה יומם ולילה, בבית-המדרש הישן שפתצר ה"חורבה", לעבודת הבורא ולקיום המצוות התלויות בארץ (נפטר בירושלים כ"ט תמוז תרמ"ז), - והאם פתחה חנותמכולת קטנה ברחוב היהודים שבעיר העתיקה, ליד ה"חורבה"' ויהושע היה המוציא והמביא העיקרי במסחר זה, ובשעות הפנאי היה לומד תורה ומשלים את הידיעות שרכש בה בחדר ובישיבה בחו"ל.

בהיות העלם ואמו מחוסרי נסיון בדרכי המסחר בירושלים הלך ואזל הונם הקטן בהפסדים קטנים אבל גם מתמידים. חיסל הבחור את המסחר ואת שארית הפליטה של ההון השקיע בעסק אפית לחם. אמו היתד. אופה לחם בכמויות גדולות-ביחס והוא היה רוכש קמח ושוקד בחריצות על מכירת הלחם והרחבת חוג לקוחותיו. (אכילת לחם הבא מבית האופה היתה אז מנהג חדש בירושלים, שהוא שקד להרחיבו). בעמלו זה ראה ברבה ולאחר חמש שנים לא הספיק לו עוד חוג-העסק המצומצם שברחוב היהודים ואז שכר לו חנות ברחוב יפו מחוץ לשער העיר (החנויות שנבנו שם בשנות תרמ"א-מ"ב היו רובן ריקות וסגורות מאין שוכר לבית-עסק "מחוץ לעיר"' בעת שהשתרעה השממה משער יפו ועד לשכונת נחלת שבעה), והיה היהודי הראשון שפתח בית מסחר מחוץ לחומת העיר. מעתה לא היה עול העבודה מוטל עוד על אמו בלבד, אך היא ובנה היו מוסיפים לפקח על טיב הלחם, שנעשה בידי עובדים שכירים, והשגיחו על קיום השם הטוב. שזבה לו בקהל. בתרמ"ג, בהיות מצבו החמרי כבר איתן, נשא לאשה את שרה ממשפחת השכל שעלתה מווילקובישק, והיא ילדה לו 5 בנים ו-5 בנות (נפטרה בירושלים, ו' אלול תרפ"ט).

החל לעסוק גם במסחר, ביבוא קמח ומיני קטניות מרוסיה, והיה הסוחר היהודי הראשון שהביא לירושלים קמח מאירופה, והשגיח במרץ רב לבל יגרמו הפסדים בהובלה על גבי גמלים מיפו לירושלים.

בתרמ"ו קנה את המפולת שבקרבת "החנויות של

הר הבית" ובנה שם טחנה מוטורית, מונעת בנפט" הראשונה ליהודי אשכנזי בעיר, ואח"כ העביר אותה ל"ג'ורת אל-ענב" ליד שכונת ימין משה. לאחר כמה שנים קנה מגרש סלעי ליד שכונת מאה שערים ובנה עליו בית לדירתו ומאפיה גדולה' ועם התרחבות חוג עסקיו באפיה, בטחינה ובמסחר שיתף בהם את אחיו אליהו ויהי שם הפירמה: י. את א. ברמן . פעמים רבות נסע לרוסיה ולארצות מערב-אירופה להרחבת היקף מסחרו וללמוד את החידושים והשכלולים הטכניים באפיה ובטחינה, כדי להכניסם במפעליו שבירושלים. בתרס"ב הקימו ליד המאפיה בית-חרושת ללבני מלט, שהתקיים עד מלחמת-העולם הראשונה והיה מעסיק למעלה מעשרים פועלים עבדים. וגפ בשנים האחרונות היו מפעלי ברמן מעסיקים למעלה מ-50 פועלים ופקידים. נוסף לכך קיימו את העבודה העברית בפרדסים שנטעו בתרס"ה בפתח-תקוה ובתר"ץ ליד בני ברק.

היה תמיד תומך ביד נדיבה בנצרכים פרטיים ובמוסדות תורה וחסד של הישוב ובקרנות ובמפעלים של הישוב החדש ובנין הארץ. גם בצוואתו הניח סכומים הגונים למוסדות התורה והחסד. היה חבר בלשכת "בני ברית" במשך עשרות שנים, ותמיד התרחק מכיבודים ומן הגבאות לכל סוגיה.

נפטר בירושלים, י' כסלו תרצ"ט.

פרופ' צבי בלקובסקי

(שמו המלא: משה צבי, וברוסית היה שמו: גריגורי) נולד באודיסה, י"ח אב תרכ"ה לאביו שאול סנדר, פועל עני, שבילדותו נחטף כ"קאנטוניסט" לצבא וברח במהרה. למד בחדר ובבי"ס עממי ממשלתי ליהודים. לעצת המנהל, שגילה בו כשרונות בלתי-רגילים,

המשיך ללמוד בגימנסיה, נתן שיעורים, עשה נסיונות ספרותיים מוצלחים בחוגי התלמידים והנוער. הצטיין בלימודיו וקיבל פרסים ותשבחות. למד משפטים באוניברסיטת אודיסה בשנות 89-1885. בעקב הצ

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 148). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/148