Volume 1

Page 158

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

במלחמת-העולם הראשונה, כשהחזית היתה בכפרסבא, נחרב הכרם לחלוטין, ובתרפ"א נפל האח נתן דוד בהגנת פ''ת, והוא נשאר בשאוולי, המשיך בעסקו ונשא בעול העבודה הציונית בעיר. בהמרצת אביו עלה גם הוא ארצה עם משפחתו (4 ילדים קטנים) והתישב בכפרסבא. כאן נטע פרדס על אדמתו וחפר באר ונשא

בעול החיאת המושבה בעבודה עברית, ותוך כך נאבק קשה על הקיום, כי הפרדס דרש השקעת הון רב וההכנסה היתד, מועטת. נבחר לחבר ועד המושבה, חבר הועד החקלאי, מנהל הלואה וחסכון המקומי, חבר ועד בית-הכנסת, ועדת הבנין של בית-הכנסת, ועד בית-הספר (בתפקידו זה השתדל ליתן כיוון מסורתי לבית-הספר הכללי של המושבה, ומשלא עלה הדבר בידו בגלל התנגדותם של חוגים שפעלו דוקא בכיוון שכנגד, פעל בעד הקמת בית-ספר דתי "יבנה" מיוחד).

אחרי מאבקים קשים במצב הכלכלי והכללי עבר לתל-אביב בשנת תש"א.

יצחק תורג'מן

נולד בחברון, י"ט אלול תרל"ה (1875), לאביו ישראל רפאל , ממשפחה ספרדית ותיקה ונכבדה שמוצאה ממארוקו, בן-תורה, מוסמך לשחיטה וסוחר, ולאמו גיטל מלכה לבית דרבארימדיקר , נכדת רבי לוי יצחק מברדיטשוב , שעלתה ארצה בילדותה עם אמה האלמנה והשתקעו בירושלים, ומשם נישאה לבעלה שבחברון, בהשפעת התעמולה של סיר משה מונטיפיורי ל"נשואי תערובות" בין אשכנזים לספרדים. למד בתלמוד-תורה של העדה הספרדית מפי החכמים יהודה סגרי ושם-טוב עובדיה, אח"כ למד גמרא מפי החכם בכור קסטל והמשיך ללמוד בישיבה מפי הרבנים סלימן מני ומאיר קסטל הי"ד (שנהרג בפרעות תרפ"ט). כן למד יחד עם המנוח השופט מלכיאל מני ז''ל את השפה הערבית הספרותית ואח"כ נתקבל לביה"ס הממשלתי "רושדיה", ולשם כך הוכרה אביו ואף הסכים לוותר על הנתינות האנגלית, שהגיעה למשפחה

בירושה עוד ממארוקו, ולקבל את הנתינות העותומנית. אחרי גמירת ביה"ס בחברון נתקבל, בהמלצת איסמעיל בק אל-חוסייני (המפקח המחוזי על בתה"ס), לביה"ס התיכוני הממשלתי "אעדאדי" שבירושלים, ובו למד גם את השפה הטורקית.

באותה כתה למד אז גם נער יחסן ידוע, מחמד אמין אל-חוסייני, שנתפרסם אחר-כך כ"מופתי גדול" של ירושלים. אביו של זה היה שואל תמיד את התלמיד היהודי החברוני להתקדמות בנו בלימודים, וזה היה משיב, שאין הוא מצליח ומוטב לשלחו ל"אל-אזהר" ללמוד דת, כי לימודי החול קשים ביותר בשבילו...

אח"כ, בימי מאורעות תרפ"א, כשחניך אל-אזהר זה הועלה למופתי ועמד בראש ההסתה לפרעות ביהודים, שאל תורג'מן את איסמעיל בק אל-חוסייני, דודו של המופתי וידיד משפחת תורג'מן מזה עשרות שנים: - מאימתי נעשה אמין זה למנהיג ? הלא אני מכיר אותו מבית-הספר שאינו מוכשר! - על זה השיב הדוד הזקן: - אתם, והרברט סמואל שלכם, עשיתם אותו לאדם גדול...

הוא למד עוד זמן-מה בביה"ס של "אליאנס" בירושלים, ואח"כ חזר לחברון ונתמנה ל"שאוויש"עירוני (כעין מפקח). שנים אחדות שרת את עירית חברון, ונשא אשה ממשפחת יושע מיפו, עד שהחלו חתירות תחת מעמדו בגלל יהדותו. אנשי השלטונות הגבוהים עמדו לימינו ופיטרו את ראש-העיריה שפיטר

אותו, אך בחברון לא יכול להשאר ולכן נתקבל, בהמלצת סלים אפנדי אל-חוסייני , ראש עירית ירושלים ויועץ הפחה בעניני העיריות, למפקח בעירית יפו בשנת 1900. גם כאן התנכלו לו בנסיון להכריחו לעבוד בשבת, אך הודות לתמיכת החוגים הגבוהים בשלטון המרכזי שבירושלים בטלה הגזירה, וראשהעיריה שהתנכל לו נכשל בבחירות הודות להכרעת קולות היהודים. בשנת 1909 נתמנה למוכתר היהודים במחוז יפו.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 158). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/158