עם תום המלחמה נפרד מהצבא האוסטרי, חזר ארצה ושרת בשנת 1920-1919 כמזכיר המחלקה המשפטית של "ועד הצירים", ארגן את "משפט השלום העברי" בערי הארץ ובתרע"ט חיבר ספר תקנות סדריהדיון לבתי-דין אלה.
ב-1920 עמד בירושלים בבחינה לעורכי-דין זרים והוסמך לעו"ד בארץ. פתח משרד והתמסר גם לצרכי הצבור. השתתף ביסוד שכונת רחביה ובמשך 10 שנים היה יו"ר הועד שלה. חבר ההנהלה בחברותהביטוח "יהודה" ו"ציון" ובחברות מסחריות אחרות. יסד את חברת "יהלומי ירושלים", שהקימה את ביתהחרושת הראשון לעיבוד יהלומים בירושלים. נתמנה לסגן יו"ר ההנהלה של חברת "שמשון" לבתי-חרושת למלט בארץ-ישראל.
בשנת 1934 נבחר למועצת עירית ירושלים. בשנת 1935 נתמנה על-ידי הנציב העליון לסגן ראש העיר. באותה שנה ייצג את ירושלים בועידה הבינלאומית לבנין ערים בפאריס. בתקופת כהונתו בעירית ירושלים התמסר לטיפול בעניני העיר בכל ענפי השרותים העירוניים. עמד בתוקף ובכבוד על עניני היהודים, התיחס ביושר לגבי שאר התושבים לעדותיהם השונות וזכה להוקרה כללית מצד התושבים והשלטונות. הוקרת השלטונות לשרותיו לטובת העיר נתבטאה בתוארהכבוד O.B.E. (מיסדר האימפריה הבריטית) שהוענק לו על-ידי מלך אנגליה בהמלצת הממשלה שבארץישראל.
בשנות כהונתו כסגן ראש-העיר מילא פעמים רבות בתקופות שונות את מקום ראש-העיר וניהל את עניני העיריה, וכן תרם הרבה מכשרונו, ממרצו ומידיעותיו למען שיפור העיר ושרותיה. משנפטר ראשהעיר הערבי ב-1944 נתמנה לממלא-מקומו הקבוע ומאז ועד יולי 1945 כיהן כראש-העיר בפועל.
כשביטלה הממשלה את המועצה הנבחרת של העיריה ומינתה במקומה ועדה של חמשה פקידים בריטיים לניהול העיר, נסתיים לעת עתה שרותו בעירית ירושלים.
חוץ מעבודתו המקצועית והעירונית השתתף בפעולות צבוריות וחברתיות שונות וגם בעבודה הציונית ונבחר כציר לקונגרס הציוני שהתכנס בז'נבה ב-1939, בימים האחרונים שלפני פרוץ מלחמת-העולם השניה.
במשך שנות פעולתו פרסם מאמרים למאות בעתונים ובכתבי-עת בשאלות המשפט העברי והכללי, בשאלות צבוריות שונות, ובעיקר בעניני השלטון המקומי, העיריות בארץ, ועוד.
רעיתו ז'וליה בת השופט מלכיאל מני.
יצחק בן-צבי (שימשלביץ)
נולד בפולטאבה, אוקראינה, י"ח כסלו תרמ"ה (6.12.1884), לאביו צבי שמשי (שימשלביץ), סופר ועסקן ציוני, מגזע ר' משה איוויער, המתיחש עד רש"י, ולאמו עטרה (קריינה) קופילביץ ממשפחת הרבנים לבית אפשטיין-הלוי. למד בחדר מתוקן, ואח"כ אצל אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ ואחרים. גמר גימנסיה ממשלתית בפולטאבה והחל ללמוד מדעי הטבע באוניברסיטת קיוב. הצטרף מבחרותו לתנועה הציונית, ולפני גמרו את הגימנסיה ביקר בארץ בקיץ תרס"ד. בתרס"ה השתתף (עם דב בורוכוב ) ביסוד מפלגת פועלי ציון באוקראינה, ולאחר שנה היה פעיל ביסוד המפלגה ברוסיה. השתתף בארגון ההגנה העצמית היהודית נגד הפורעים הרוסיים, וב"אשמת" ציונות והפרעה לתכנית הפרעות נאסר אביו ובני ביתו. אביו ואחותו נידונו לשילוח לסיביר וגם גורשו שמה והוא נמלט וברח מרוסיה בתרס"ו. באותה שנה השתתף ביסוד פועלי ציון בגרמניה ובשוייץ, והשתתף עם ש. קפלנסקי בחיבור התזכיר הראשון בדבר כניסת פועלי ציון לאינטרנציונל הסוציאליסטי.
בפסח תרס"ז הגיע ארצה והתישב תחילה ביפו. יסד עם חבריו את מפלגת פועלי ציון בארץ והשתתף ביסוד הברית העולמית של פועלי ציון. בתרס"ח עבר לירושלים והיה ממארגני תנועת הפועלים שם, השתתף ביסוד הגימנסיה העברית בירושלים והיה אחד ממוריה