Volume 1

Page 167

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הראשונים. בראשית התרס"ח השתתף ביסוד הסתדרות "השומר" והיה פעיל בהנהגת פועלי ציון ו"השומר". לשם רכישת האפשרות להגנה משפטית על היהודים ועל צבור הפועלים בארץ למד בשנות 1912-14 משפטים (יחד עם ישראל שוחט ודוד בן-גוריון ) באוניברסיטת איסטמבול.

עם פרוץ מלחמת-העולם הראשונה חזר ארצה והטיף להתעתמנות כדי שהישוב הנמצא בארץ לא יגורש ממנה. אך השלטון הטורקי לא קיבל את הקרבן הזה והמצביא ג'מאל פחה, השליט הכל-יכול אז בארצנו, גירש אותו בניגוד לחוק, כדין "נתין האויב", למצרים. משם נסע לארצות הברית. שם היה פעיל במפלגת פועלי ציון, וביחד עם ד. בן-גוריון ארגן שם ב-1916 את "החלוץ" וב-1918 את ההתנדבות לגדוד העברי. באותה שנה התנדבו שניהם לגדוד ובאו ארצה כחיילים. אחרי המלחמה נשארו כאן והוא היה מיוזמי איחוד פועלי ארץ-ישראל. ב-1919 השתתף ביסוד "אחדות העבודה" והיה חבר הועד הזמני של הישוב. נשא לאשה את עסקנית הפועלים-והפועלות רחל ינאית. ב-1920 השתתף ביסוד כנסת ישראל, אספת הנבחרים וההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל. בשנות 1920-21 היה חבר ממונה מטעם הנציב הרברט סמואל במועצה הממשלתית, כנציג פועלי ארץ-ישראל, אך אחרי פרעות מאי 1921 ותוצאותיהן (גלגול האשמה על היהודים וצמצומים בעליה העברית, וכדומה) התפטר מהמועצה הזאת. בשנות 29-1924 היה בא-כח הועד הפועל של הסתדרות העובדים בירושלים; בשנות 30-1927 ואילך חבר מועצת עירית ירושלים, ולמן 1931 יו"ר ומנהל בפועל של הועד הלאומי (בזמן האחרון נשיא הועד הלאומי). השתתף ביסוד קפא"י (קופת פועלי ארץ-ישראל) והיה ממנהליה וכן השתתף בהנהגת עניני ההסתדרות והמפלגה (תחילה "פועלי ציון", אח"כ "אחדות העבודה" ובסוף - "מפלגת פועלי ארץישראל").

היה ציר בקונגרסים הציוניים מהשמיני והלאה ובועידת לונדון 1920, היה חבר הנשיאות בקונגרסים י"ז - י"ח, השתתף באספת היסוד של הסוכנות היהודית בציריך (1929). ביקר בשליחות קרן היסוד בפולין וברומניה (1936), בלונדון, בפאריס ובבלגיה (1937). השתתף בכינוסי-פועלים בינלאומיים בקונגרס האינטרנציונל המקצועי במרסיל (1925) ובפריס (1927), בקונגרס הסוציאליסטי בבריסל (1929) ובכינוסי מפלגות העבודה של האימפריה הבריטית בלונדון. ביקר כמה פעמים בארצות חוץ בשליחות ההסתדרות (בפולין. בגרמניה וכו' ב-1929); יצג רשמית את א"י בהכתרת המלך ג'ורג' הששי (1937): השתתף בועידות גורליות בענין ארץ-ישראל: במושב המיוחד של הועד הפועל הציוני בלונדון ב-1938, בועידת ס"ט ג'יימס ("ועידת השלחן העגול") ב-1939 ובועידה הציונית העולמית בלונדון לאחר סיום מלחמת-העולם השנית ב-1945; הופיע כעד לפני ועדות-חקירה שונות

כנציג הישוב והועד הלאומי. ביקר פעמים רבות בארצות המזרח התיכון בשליחות צבורית: במצרים, בסוריה ובלבנון, בעיראק ובפרס ב-1935, בטורקיה ב-1943 וברוב ארצות אירופה שלפני המלחמה. ביקר גם במכסיקו.

במשך כל הזמן היה פעיל גם בעסקנות צבורית בעניני ירושלים העברית והכללית, בחברה העברית לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, בעזרה ליהודי הכפר העברי העתיק פקיעין ולשרידי השומרונים בשכם, בסיורים ובחקירות בתולדות הישוב ושרידיו העתיקים.

את עבודתו הספרותית התחיל עוד בבחרותו, ברשימה לחג היובל של מורהו אז"ר ,שפרסם בתרס"ד בעתון "הצופה" בחתימה "יצחק השמשי"; "רשימות מסע" (על ביקורו הראשון בארץ) ב"הדור" (קראקוב תרס"ה). השתתף עם דב בורוכוב בעריכת תכנית מפלגת פועלי ציון "הפלטפורמה שלנו", ואח"כ הרבה לכתוב בעניני הציונות והמפלגה בעתונים בעברית, באידית וברוסית (בחתימות: י. השמשי, אבנר, י. ב. צ. ירושלמי, ובשמו המלא). משעלה ארצה ערך תחילה חוברת "דער אנפאנג" של פועלי ציון (באידית), ואח"כ השתתף ביסודו ובעריכתו של עתון-המפלגה העברי "אחדות" וכתב בו מאמרים ורשימות גם על נושאים כלליים. כתב גם ב"השלח" וב"התורן" שהופיע בניו-יורק. בתקופת שהותו באמריקה במלחמת-העולם הראשונה פרסם מאמרים רבים בעברית ובאידית על הארץ וישובה, וארבעה ספרים וחוברות באידית: "יזכור" לחללי השומרים והפועלים בארץישראל (בהשתתפות זרבבל, א. חאשין וד. בן-גוריון); ארץ-ישראל - ארץ להתישבות יהודית; ארץ-ישראל בעבר ובהווה (יחד עם ד. בן-גוריון); שכנינו בארץישראל. בארץ פרסם חוברות מדיניות בהוצאת "אחדות" ואחרי המלחמה מאמרים רבים בעתונים, בירחונים ובקבצים מדעיים על נושאים ציוניים, ישוביים כלליים, תנועת העבודה, השאלה הערבית, עתיקות, ישובים עתיקים, וכן ספרים על הישוב העברי בכפר פקיעין (1922), שאר ישוב (1927), אוכלוסינו בארץ (1929), אוכלוסי ארצנו (1931), ספר השומרונים (1935). ב-1936 הוצא לאור אוסף כתביו ב-5 כרכים ובהם רבים ממאמריו וחוברותיו וספריו שהופיעו קודם לכן וערכם בר-קיימא. (נתכבד מטעם מלך אנגליה בתואר M.B.E)

ד"ר יהודה מהרש"ק

נולד בשקלוב (ליד מוהילב), כ"ט טבת תר"מ (1880), לאביו ר' ישראל מתלמידי הגאון מבריסק, מצאצאי הרב אהרן שמואל קיידנובר (מכאן שם המשפחה בראשי-תיבות : "מגזע הגאון רבי שמואל קיידנובר") שחי במאה ה-17 וחיבר פירושים והגהות על התלמוד, ולאמו קיילה בת הרב ר' אברהם דוד, שהיה דיין בשקלוב ונודע כגדול בידיעת התורה בנגלה ובנסתר. עד גירוש היהודים ממוסקבה בתרנ"ב היה אביו שוחט

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 167). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/167