Volume 1

Page 168

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

שם ואח"כ בעיר סאמארה. למד בחדר ובישיבות מיר וטלז, עמד לבחינה בגימנסיה רוסית ממשלתית בסאמארה וקיבל תעודת בגרות. בסאמארה עסק בפעולה ציונית בעיר ובפלכי הוולגה בהדרכת המורשה ד"ר יחיאל צ'לינוב , וכן בהפצת הרעיון הציוני והשפה העברית בין המתלמדים, והשתתף בארגון הועידה הציונית הראשונה לפלכי הוולגה בתרנ"ט בניז'נינובגורוד. למד באוניברסיטת ברלין, שם היה חבר בועד אגודת "שפה ברורה", ואח"כ למד בברן שבשווייץ, שם היה חבר האגודה האקדמית היהודית ושם קיבל ב-1907 את התואר דוקטור לפילוסופיה.

בראשית שנת תרס"ח, חדשים מעטים אחרי גמירת לימודיו, עלה ארצה והיה מורה בפתח-תקוה עד תרע"א. אח"כ עלה לירושלים, שם יסד וניהל את "חדר-תורה תחכמוני" והורה עברית ופדגוגיה בביתהמדרש לגננות של חברת "עזרה" הברלינית ("הילפספראיין"). אחרי מלחמת-העולם הראשונה נתמנה למנהל בית-הספר "תחכמוני" בתל-אביב, ובמשרתו זו הוא מכהן עד היום. במשך שלש שנים היה גם מורה להיסטוריה בבית-המדרש למורות וגננות ע"ש לוינסקי בתל-אביב. כן יסד וניהל את בית-הספר הריאלי "תחכמוני", שהיה בית-הספר התיכוני הדתי הראשון בארץ והתקיים בשנות תרפ"ח - תש"ב והוציא 14 מחזורים.

השתתף בפעולה ציונית באגף הדתי "המזרחי", היה ציר בקונגרסים הציוניים הששי והשביעי בבאזל ובועידה העולמית של "המזרחי" בדאנציג בשנת תרפ"ח. היה חבר ב"בני ברית" בירושלים ואח"כ בתל-אביב, חבר במשפט השלום העברי במשך שנים רבות. חבר מועצת עירית תל-אביב בשנות תר"פ - תרפ"א, השתתף ביסוד אגודת "תורה", ביסוד שכונת "בית וגן" (היא בת-ים) והיה חבר הועד שלה במשך שנים רבות.

בשטח הארגוני של החנוך השתתף באיחוד רשת החנוך בארץ אחרי המלחמה ונלחם בשנים האחרונות בעד שמירת אחדותה ועצמאותה של הסתדרות המורים; היה חבר בועד התנוך, חבר בועד המפקח על בתי

הספר הדתיים שברשת התנוך (בזרם "המזרחי") משנת תרע"ט ואילך, חבר במרכז הסתדרות המורים משנת תרע"ח ואילך.

פרסם מחקר בגרמנית על "התחיה אחרי גלות בבל" ומאמרים בעברית בשאלות השעה ובעניני חנוך ב"המליץ", ב"העולם", ב"החנוך" ובעתונים יומיים ושבועיים שונים בארץ.

מרדכי יואל סגל

נולד בעיירה פודיץ, פלך מוהילוב, רוסיה, כ"א אייר תרל"ג (1873), לאביו יעקב יוסף ברנשטיין (ששינה את שם-משפחתו ל-סגל) , בן-תורה ממשפחה נכבדה וחובב-ציון נלהב. למד תורה מפי טובי המלמדים והגיע לידיעה הגונה בתלמוד. אח"כ למד מפי מורים פרטיים את השפה הרוסית ולימודים כלליים כהכנה לכניסה למחלקה הששית של הגימנסיה, אך לא נתקבל בגלל יהדותו והשתלם בהנהלת חשבונות.

כשעלה אביו ארצה לחדרה בראשיתה כמנהל עניני "אגודת ריגא" (מנהל הנחלאות של הקונים תושבי ריגא וסביבתה שעדיין לא עלו ארצה - בתפקיד זה עבד יחד עם חבריו ר'. שניאור. שניאורסון ומשה שקצר) , עלו אתו גם בניו מרדכי-יואל ושמואל. מרדכייואל עבד עם אביו בנחלתם בחדרה, עסק בכל ענפי המשק, קדח והמשיך לעבוד ובו בזמן השתלם גם בשפה הצרפתית. אחרי מות אביו עבר לפתח-תקוה, עבד במשך שנה כפועל בעבודות הנטיעה מטעם הבארון

רוטשילד . משם הוזמן לעבוד מטעם פקידות הבארון בזכרון יעקב בניהול החשבונות של נטיעת יערות האקליפטוס בחדרה בעבודת בני המקום בקבלנות. מ-1900 היה פנקסן וקופאי של המרכז הארצישראלי לחברת יק"א ביפו, ומשנת 1906 הנו פנקסן ראשי ואח"כ גם חבר ההנהלה באגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב במרכזה שבראשון לציון. בתקופת מלחמת-העולם הראשונה, בהעדרו של המנהל הראשי מר זאב גלוסקין שהיה בחו"ל, השתתף בפועל בניהול עניני היקב, שכללו אז

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 168). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/168