Volume 1

Page 187

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ציאליסטיות האנטיציוניות וניהל תעמולה ציונית חזקה ומוצלחה.

בימי משבר אוגנדה עמד בצד אומרי הלאוו, אם כי היה הרצלאי מובהק.

בשנת 1908 הוא עובר לפולין וכאן מתחיל פרק חדש בחייו: הוא פונה להוראה ומצליח בצעדו זה עד כדי כך שממנים אותו למנהל הגימנסיה העברית של מ. קרינסקי בורשה.

במשך כמה שנים הספיק לעבור יותר משלש מאות ערים ועיירות בכל רחבי פולין, ונחשב לאחד הנואמים הפופולריים ביותר והחביבים על הקהל ביהדות הפולנית.

בשנת 1914 נבחר לרב העדה בעיר רובנה, אולם עד שהוא מתכונן ללכת לרובנה פורצת מלחמת 19181914, והוא נשאר עם משפחתו בלודז'.

עם כבוש פולין ע"י הגרמנים נעשה על ידם נסיון לנצל את הנואם הכשרוני הזה, והם מציעים לו כסף תועפות, כדי שיסכים לצאת לארה"ב ולנהל תעמולת זועה נגד רוסיה הצארית. הוא מסכים להצעה זו, אך הוא דורש קונצסיות ציוניות, וכשהגרמנים מסרבים לקבל את דרישותיו ותמורת ותורים ציוניים הם מציעים לו הונורר יותר גדול, הוא מסרב בהחלט לצאת בשליחות זו.

גם בעצם המלחמה אינו פוסק מלנהל תעמולה ציונית, אם כי הוא מעמיד את עצמו לא פעם בסכנת נפשות, וכשיצא מפולין, לאחר עבודת תעמולה של 12 שנה, כבר היתה פולין ציונית ברובה הגדול. את רושם פעולתו הכבירה בפולין למען הציונות תיאר בעתונות האמריקאית עתונאי יהודי אמריקאי - ד"ר גיטלין.

בשנת 1920 הוא יוצא מפולין ועולה עם משפחתו לארץ ישראל. כאן רוצה הוא לשוב לעבודתו החנוכית והוא מתמנה למנהל בית הספר בצפת. אינו מזניח גם כאן הזדמנות לעסוק בעבודה צבורית, מפרסם בעתונות שורה של מאמרים למען הגליל בכלל וצפת בפרט.

בשנת 1924 דורש ממנו אוסישקין לצאת לחו"ל ולנהל תעמולה בעד הקרן הקימת באנגליה. באנגליה הופיע בהרבה אספות יחד עם וינדהם דידס (המזכיר האזרחי בא"י בימי סמואל) וישראל זנגויל. שב מהתעמולה המוצלחת באנגליה, ונשלח בשם "קרן היסוד" לקרפטו-רוס, ואחרי קרפטו-רוס יוצא בשליחות לארצות הברית. שם נעשה לנואם חביב על יהודי אמריקה. היה נואם לפרקים שלש פעמים ביום. עד כמה עבד בחריצות ובמסירות תעיד העובדה המובאת בעתון הרשמי של ציוני אמריקה "דאס אידישע פאלק", כי הרב מיליקובסקי הרצה במשך תשעה חדשים בשנת 1926 (כלומר 270 יום) שבע מאות הרצאות !

מתחיל לאסוף את נאומיו, לפי הצעת והשתדלות ידידיו, כדי להוציאם בספר. ספר אחד מנאומיו אלה הוציא לאור בשנת 1928. הבקורת גמרה את ההלל על ספר נאומים זה.

בשנת 1929, ערב מאורעות תרפ"ט הוא חוזר לארץ-ישראל ומשתקע בהרצליה, רוכש לו שטח קרקע וחוזר אל הכפר.

בימי משפט רצח ארלוזורוב כונן ועד סנגוריה מטובי ראשי הישוב.

מתמסר לעבודה בהתאחדות האכרים, מטה את שכמו להוציא לפועל את הפצת מניותיו של בנק האכרים, מתכן תכניות ישוביות גדולות, אך בינתים בא המות ושם קץ לכל. נפטר בא' אדר א' תרצ"ה בירושלים.

יהודה מינינברג

בן צבי דב. נולד א' אדר תר"מ (1880) בעיר קרמנצ'וג שבאוקראינה. מוצאו ממשפחת חסידים חשובה, המתיחשת לר' לוי יצחק מברדיצ'ב.

חנוכו היה מסורתי. אך בכל זאת דאג אביו שלא יהא זר לגמרי מידיעות כלליות ולימד אותו את שפת המדינה.

לחבת ציון נמשך עוד מנעוריו, אך כשעמד לפני השאלה להמשיך בלמודים ולקבל השכלה אקדמאית כמו אחיו הגדולים ממנו, או להתמחות באיזה מקצוע,

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 187). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/187