Volume 1

Page 207

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

משרתו עזב אחרי שהברון מסר את המושבות לידי יק"א.

היה בטבעו אציל ואדיב. אתו אפשר היה להתוכה בענינים ישוביים וגם להביע בפניו התנגדות לדעתו. כשהוכיחו לו את טעויותיו היה מבטל את החלטתו.

היה קיים באותם הימים מנהג שנושא משרה בפקידות הברון אסור היה לו לכתוב בעתונים בלי רשות, ובכל זאת כשאחד מנושאי המשרה האלה בראל"צ פרסם כתבה ב"המליץ", שבה העביר תחת שבט בקרתו את פעולות פקידות הברון, והפקיד של ראל"צ בלוך, רצה לפטרו, לא הסכים ש. לכך ורק הציג דרישה, שהכותב יחתום את שמו מפורש.

היה קיים בימיו עוד מנהג שבכל שנה היתה הפקידות קובעת סטיפנדיה לתלמיד ולתלמידה מן המצטיינים. את המצטיינים היו שולחים לפריס להתחנך על חשבון הברון, אך כשהובעה לפניו התנגדות נגד המנהג הנ"ל לא היסס הרבה וביטל אותו.

נפטר בפריס בכ"ב תשרי תרפ"ג (23.10.1922) בגיל של 81 שנה.

שלום (סאלים) אלדאודי

נולד בצפת, בשנת תר"ל (1870) , לאביו הרב מכלוף אלדאודי , חכם באשי ורב בעכו ובחיפה, שעלה ארצה בילדותו ממאראקאש, בירת מארוקו, עם הוריו ודודו ר' שלום שהשתתף בקימום הישוב בצפת אחרי חורבנו ברעש תקצ"ז ובפרעות תקצ"ח, ולאמו בת הרב מרדכי עבו מצפת, שהיה אחי הרב שמואל עבו , קונסול צרפת בצפת ובטבריה; ומשפחת אלדאודי היא מגזע הגאון ר' חייא אלדאודי מאנדלוסיה (ספרד), שלפי ספר היוחסין לר' אברהם זכותא ומקורות אחרים היה מגזע דוד המלך ולפיכך נקראה המשפחה בשם זה וגם בשם אבן-דאודי .

למד תורה מפי אביו וחכמי הספרדים בצפת, ואת שפת ערב וספרותה למד בבית-מדרשו של רבי זכי כהן בבירות. עבד בהוראה בבתי-הספר של חברת כי"ח בטבריה ובירושלים ואח"כ היה מורה בערי מצרים -

מורה לעברית בטאנטה, מורה לערבית בקאהיר ובאלכסנדריה. בקאהיר היה מזכיר בית-הדין הרבני בנשיאותו של הרב הראשי אהרן בן-שמעון. שם תרגם והוציא לאור את "אהבת ציון" של מאפו בערבית, בשתי מהדורות, ועתוני מצרים וסוריה גמרו עליו את ההלל, ואף הרב בן-שמעון הנ"ל והרב אברהם אבוכזיר, ראב"ד באלכסנדריה, כתבו עליו דברי שבח במבוא הספר. אח"כ חזר ארצה והיה מורה בבתיהספר של רשת החינוך הכללית ביסוד המעלה, ראש פנה, צפת, עקרון, ראשון לציון ומורה לערבית בגימנסיה הרצליה בתל-אביב ובביה"ס הריאלי בחיפה. כתב בעתונות הערבית במצרים על סגנון וספרות ועל אהבת עם ישראל לארצו. ביקר פעמים במארוקו ונאם בקהלות ישראל שם למען ישוב ארץ-ישראל.

בנו אבישי שרת בצבא במשך כל שנות מלחמתהעולם השנית.

הרב שניאור זלמן סלונים

נולד בחברון, אדר תרכ"ב (1862), לאביו הרב מרדכי דב בער (דובער), מגזע האדמו"ר ר' שניאור

זלמן מלאדי בעל ה"תניא", ראש כולל חב"ד בחברון, ולאמו סימקה בת הרב יוסף יהודה ליב משיוף.

למד בבית המדרש של כולל חב"ד והגיע לדרגה גבוהה בתורה ובחסידות הן בידיעות והן בהתנהגות ובמדות. נשא לאשה את מושקה בת דודו הרב לוי יצחק סלונים והמשיך ללמוד. בתרמ"ה, והוא אז בן כ"ג, נסע לליובאוויטש ולמד אצל האדמו"ר ר' שלום בר (הרש"ב). אחיו הגדול של הרש"ב, הרב זלמן אהרן , עמד על גדולתו בתורה ובחסידות ובקש לעכבו ברוסיה כדי שיהיה רב ומנהיג בקהלה גדולה, אך הרב לוי יצחק מחברון, דודו וחותנו, השיבו בסירוב, כי גם בארץ-ישראל יש צורך ביהודים טובים. בחורף תרמ"ו נלוה אל האדמו"ר הרש"ב כשנסע ליאלטה לשם שינוי אקלים והבראה ושם למדו יחד קבלה וחסידות במשך כל

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 207). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/207