Volume 1

Page 208

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

החורף, ולפסח תרמ"ו חזר ארצה ומאז קיים את הקשר הרוחני עם רבו על-ידי מכתבים.

בתרמ"ז הוסמך להוראה על-ידי גדולי רבני חברון: שמעון מנשה חייקין, אליהו סלימאן מאני ורחמים יוסף פרנקו .

בתרמ"ח עבר ליפו, לעצת האדמו"ר רש"ב, משום שכל ילדיו חוץ מאחד לא נשארו בחיים, וכשנפטרה אשת נעוריו הזר לחברון. בתשרי תרנ"ד נשא את חנה מינה סלונים , עסק במסחר שעות מעטות ביום לאת רוב זמנו הקדיש לתורה.

בתר"ס נענה לפקודתו הנמרצת של הגאון הרש"ז מלובלין וקיבל עליו את הרבנות של חסידי חב"ד ביפו. בנה מקוה חדש ומתוקן בנוה שלום, כי המקוה הישן שביפו העתיקה, במעמקי האדמה, היה כבד רחוק מהישוב היהודי שהתרכז בנוה שלום והשימוש בו היה בחזקת סכנה, ארגן את השחיטה, בנה ביתכנסת לחסידי חב"ד בנוה שלום ודרש ברבים בתורה וחסידות. השתתף ביסוד ועד הקהלה המאוחדת והמשיך את כהונתו 37 שנה כחבר הרבנות של קהלת יפו ותל-אביב עד סוף ימיו. הצטיין ביחוד במשפטי בוררות בעניני מסחר, ואנשי המסחר היו סומכים על תבונתו והכרעותיו הצודקות. היה מחונן בחוש מיוחד להבחין בין אמת לשקר ובתפיסה מהירה ונזהר מאד להמנע מדחיות במשפטים ובבירורים לבל יגיעו לידי עינוי הדין. אהב לסדר קידושין ושנא להשתתף בסידור גיטין. פעמים רבות הצליח להשלים בין זוגות שבאו אל הרבנות להתגרש, וכשהיה הכרח לסדר גט נמנע מהשתתף בו.

אחד מבניו, יעקב יוסף , היה רב בחברון, ונכדו אליעזר דן , שהיה מנהל סניף בנק אפ"ק ועסקן צבורי בחברון וחביב על כל התושבים, נרצח בתרפ"ט בביתו בחברון. האסון מוטט את בריאותו ומאז היה חולה במשך שנים אחדות עד שנפטר בתל-אביב, י"א תמוז תרצ"ו ונקבר בבית הקברות הישן.

אהרן בהגר"א

נולד בקובנה, בשנת תרמ"ב לאביו הרב ר' אברהם תנא"ס שינקר , ממשפחת רבנים וצדיקים מפורסמים (אחיו, הרב שמואל שינקר , חתנו של הרב יוסף חיים זוננפלד , הוא ראש-ישיבה בירושלים, ואף הרב צבי פסח פרנק הראב"ד בירושלים הוא מקרובי משפחתו). קיבל חינוך תורני בחו"ל ובעודנו ילד עלה ארצה בשנת תרנ"ז. למד בישיבת שטרויס בירושלים והצטיין בלימודו, ואח"כ למד בישיבת "שערי תורה" בנוה-שלום שביפו.

סמוך לאחר שנת תר"ס נשא לאשה את שרה גיטל בת ברוך שמואל לוי מעסקני הישוב ביפו ועבר לדור ביפו והחל לעסוק במסחר. היתה לו חנות קטנה בין פתחי הבתים במורד רחוב הנמל ביפו, ובחנותו הפעוטה ניהל עסקי מסחר גדולים עם יהודים וערבים

וכולם כיבדוהו בשל ישרו ונאמנותו, וקשרי מסחרו התפשטו כמועט על כל הערים והמושבות בארץ. באותו זמן היה עסקן פעיל בצרכי צבור בשכונת נוה-שלום, ביחוד בעניני חברה משניות, חברה ש"ס וקופת גמילות חסדים, וחוץ מזה היה עושה צדקה וחסד גם באופן פרטי.

היה מראשוני החברים בהלואה וחסכון יפו-תלאביב ואחד מהמתענינים בה בפעילות.

השתתף בבנין שכונת תל-נורדוי (כיום הרחובות אליעזר בן-יהודה, הירקון, פרישמן והסביבה), ביסוד בית-הכנסת "בית-אל" שברחוב פרישמן וביסוד קופת גמילות חסד לסביבה ההיא.

בראשית מלחמת-העולם השניה יצא לגור בבת-ים, ושם יסד את התלמוד-תורה "עץ חיים" ופעל למען ביסוסו.

נפטר בתל-אביב ביום כ"א טבת תש"ד.

עובדיה (מירקאדו) שאמי

נולד באיסטמבול, ז' אדר תר"ד (1844), לאביו ג'יליבי ישועה, ממשפחה עתיקה מגולי ספרד, שאחד

מבניה היה משורר ידוע לפני למעלה מ-400 שנה, ולאמו וידה (חיה) אחות הנדיב רפאל נפתלי הלוי מירו

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 208). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/208