כשתקפה אותו מחלה ממארת נסע לפאריס להתרפא, אך כשהרופאים הודיעוהו כי ימיו ספורים, מיהר לשוב ארצה וממחרת הגיעו לביתו נפטר ביום כ"ב אב תרפ"ד, ונקבר בבית הקברות הישן בתל-אביב. הניח בת יחידה - דרורה .
הרב אברהם יעקב אורלנסקי
נולד בביאליסטוק, רוסיה הלבנה, בשנת תרל"ט (1879), לאביו הרב אהרן הכהן. בהיותו בן ארבע, בתרמ"ג, עלה ארצה עם הוריו. כשאביו הצטרף ל"קבוצת הביאליסטוקאים", קנה חלקת קרקע בפתח-תקוה ונתמנה עוד מביאליסטוק להיות רב בה. הוריו עלו תחילה לירושלים ושם התחיל ללמוד בתלמוד-תורה, ולאחר שנה, כשאביו ירד לפתח-תקוה לכהן בה ברבנות מראשיתה. השאיר אותו ללמוד בירושלים.
מהתלמוד-תורה עלה ללמוד בישיבת "תורת חיים", ורק לחגים היה נוסע אל הוריו לפתח-תקוה. בישיבה הגיע לבקיאות גדולה בכל ענפי התורה, הצטיין בהגיון מעמיק בבירור הלכות, וביחוד במצוות התלויות בארץ, וחידש וכתב חידושי תורה.
נשא לאשה את ינטה צפורה בת הרב יהודה ליב פרנק, ממיסדי חדרה (אחותו של הרב צבי פסח פרנק ראב"ד בירושלים), והמשיך ללמוד בישיבת "תורת חיים" עד שנת השלושים ושמונה לחייו. בתרע"ג פרסם את ספרו של אביו "תקות אהרן", עם הערות וחידושים משלו.
בתרע"ז הוזמן לכהן ברבנות בזכרון-יעקב. הוא התרחק מחלוקי-הדעות של התושבים והתמסר לפעולות העשויות להרבות שלום וקירוב הלבבות. שקד למען מוסדות צדקה וחסד, הרבצת תורה וחיזוק הדת. יסד בית הכנסת אורחים, ארגן חוג של תושבים לומדי תורה ובכל יום נתן להם שיעור בתלמוד בבית-הכנסת, ובשעות הפנויות מעסקי הצביר היה שוקד על התורה, עסק בחקירות ביבליוגרפיות ובתולדות מחברי הספרים בימי הבינים ולעבודתו זו רכש לו ספרים יקרי-מציאות. גם את הלשון הערבית הספרותית ידע והיה חוקר והוגה בנוסח המקורי של ספרי גדולי ישראל מימיהבינים שנכתבו בערבית. כתב ששה ספרים בהלכה על המצוות התלויות בארץ ופרסם מאמרים וחידושי תורה בכתבי-העת התורניים.
אחרי תשעה באב תרפ"ט נסע עם אשתו לחתונת בתם בתל-אביב ואחרי החתונה נסעו לחברון אל חתנם אליעזר דן סלונים . ביום ה', ט"ז באב, הגיעו לחברון. ממחרת פרצו המהומות, ובשבת בבוקר, י"ח אב תרפ"ט, בתפלה בצבור בבית אליעזר דן סלונים, עלה הרב לדוכן ככהן, ואך סיים את הברכה במלים "וישם לך שלום", פרצו הפורעים אל הבית ורצחו את הרב העטוף בטלית, אותו ואת אשתו, חתנו אליעזר דן סלונים, בתו חנה אשת אליעזר דן ונכדו אהרן סלונים בן הארבע, הי"ד.
פנחס גלובמן
נולד בפינסק, רוסיה הלבנה, י"א סיון תר"ל (1870), לאביו יעקב . אמו מתה בשעת לידה והשאירה שלשה יתומים, שני בנים ובת, ואביו נשא אשה אחרת. הסבתא רייכל שחינכה וגידלה את הילדים החליטה לעלות לירושלים. את הנכד הגדול משה השיאה בפינסק ובתרל"ז עלתה ארצה עם הנכד פנחס והתישבה בירושלים.
כאן למד פנחס אצל מלמדים פרטיים ובביתהמדרש. בן 18 נשא לאשה את בתו של ר' יהושע שטאמפר , ממיסדי פתח-תקוה, שהיה אז, בעת עזיבת המושבה, תושב בירושלים. שנים אחדות היה סמוך על שלחן חותנו והמשיך ללמוד תורה מפי הרב ברוך חומה , שנתמנה אח"כ לרב בבית-כנסת חשוב בלונדון.
כשגמר ר' יהושע את נדודיו באירופה בשליחות המתישבים והושגה עזרת חובבי ציון והבארון רוטשילד לביסוס המושבה, יצא עם משפחתו להשתקע בפתחתקוה וגם חתנו, האברך פנחס, יצא אתו והחל לעבוד