Volume 1

Page 224

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

את האדמה ולהתמחות בעבודה כשאר חובשי ביתהמדרש שנעשו אברים. שנים אחדות היה פועל ואח"כ פועל ראשי בעבודות שהתנהלו על-ידי פקידות הבארון, ובשנות תרנ"ז-נ"ח היה מנהל העבודה באחוזת לחמן , שהתנהלה אז באפוטרופסותו של ר' משה בצלאל טודרוסוביץ .

בשנת תרס"ט נטע פרדס ומאז שמר בדייקנות שש שמיטות כהלכתן ולא רצה ליהנות מהתקנות וההקלות שהנהיגו הרבנים כדי להתיר את העבודה בשמיטה. משנתעוררה אצלו בפעם הראשונה שאלת השמיטה הלך לשאול בעצתו של רבי נפתלי הרץ הלוי זצ"ל, רבה של יפו, וזה אמר לו, כי אמנם הנהיג את היתר העבודה על-ידי מבירת הקרקע לנכרי, ולפי הגבלות מסוימות שבהלכה, אך אין הוא יכול להיות בטוח, שהאכרים ישמרו את כל תנאי ההיתר כהלכתם, ולכן מי שהוא ירא-שמים באמת מוטב לו לקיים את המצוה בשלמותה ולא להערים עליה. ר' פנחס שמע בקולו ומאז שמר את כל השמיטות כהלכתן.

היה גבאי בבית-הכנסת הגדול, אבל מאז אינו מסכים לשאת שום תפקיד צבורי, רק בתור חבר מהשורה הוא משתתף זה עשרות שנים בחברה קדישא ומחברת גמילות-חסד "זכרון מרדכי" ובמעשי צדקה וחסד ולימוד תורה.

הרב צבי יהודה הכהן קוק

נולד בעיירה זימל, פלך קובנה, ט"ו ניסן תרנ"א (1891), לאביר הרב אברהם יצחק הכהן קוק , שהיה אז רב בזימל ואח"כ רב ביפו והמושבות ורב ראשי לארץ-ישראל.

למד תורה בבית אביו ומפיו, ובשנתו השלשעשרה, כשנבחר אביו לרב ביפו, עלה ארצה עם הוריו והגיעו ביום כ"ח אייר תרס"ד. למד בישיבת "תורת חיים" בירושלים מפי הגאון ר' זרח אפשטיין זצ"ל והוסמך לרבנות.

פעל ליד אביו ביסודה ובארגונה של ישיבת

"מרכז הרב" בירושלים ושימש בה מרצה לכתבי הקודש ומדריך רוחני.

בשנת תרע"ג השתתף בעריכת "התרבות הישראלית" (בעריכת א. ז. רבינוביץ ובהוצאת ר' ישראל חבס ). פרסם מאמרים ומחקרים בענפים שונים של תורה וחכמת ישראל בקובץ הנ"ל, וכן בעיתונים, ירחונים וקבצים דלהלן: "סיני", "הצופה", "היסוד", "הארץ", "במישור", "תבונה", "ההד", "גליונות בית הכנסת" (בהוצאת ועד בית הכנסת הגדול בתל-אביב), "ספר צייטלין" (לזכר הסופר הקדוש ר' הלל צייטלין הי"ד).

עוסק בסידור כתבי אביו והכנתם להוצאה לאור, והם: אגרות ראי"ה, אורות התשובה, אורות התורה. אורות ישראל, נפש הראיה, משפט כהן, דעת כהן, עולת ראיה, ועוד.

יצחק אשולין

נולד בנתיפה (מארוקו) בשנת תקצ"ז (1837) לאביו ר' חיים ז"ל. נתחנך בלימודי התורה בעיר מאראקש ולמד גם שחיטה. בשנת תרי"ב (1852) עלה ארצה

יחד עם הר' יעקב שמחון ז"ל והר' לוי הכהן ז"ל ומשפחותיהם. ר' לוי הכהן היה חותנו, אבי אשתו היה (עישה), ובעל תלמוד-תורה הראשון ביפו. הם עלו ארצה מתוך רגשי חיבת ציון שפעמה בלבות היהודים במארוקו, בלא כל תעמולה, אלא אך ורק מתוך קיום המשיכה הנפשית הטבעית של יהודים לחזור לארצם. הם ויתר העולים ממארוקו חיזקו את היסוד של הישוב העברי ביפו, נשאו באהבה את

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 224). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/224