Volume 1

Page 238

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

סייע לסידור חיי הקהילות היהודיות. בשנות מלחמת העולם הראשונה התמסר לעבודה ציונית מדינית בפאריס בדרישה למדינה עברית, שהביע באספות ובהשפעות על מדינאים צרפתיים. בסוף 1916 נסע לאמריקה לשם פעולה מדינית לקשירת קשרי אינטרסים בין צרפת, אמריקה והציונות. שם היה מרצה לתולדות ישראל בימי-הבינים בעברית בישיבת ר' יצחק אלחנן והוזמן להרצות באוניברסיטת קולומביה ובדופסי קוליג'. אחרי שביתת הנשק חזר לפאריס בשליחות בראנדייס לפעול ליד המשלחת הציונית לועידת השלום.

בסוף 1919 עלה ארצה והתמסר לעבודת מחקר ומדע. השתתף בפעולות החברה העברית לחקירת א"י ועתיקותיה וערך את הקבצים שלה, ניהל את החפירות בטבריה ואצל "יד אבשלום"' גילה מערות ופיענח כתבות קדומות, ומפעם לפעם נאם וכתב בשאלות הזמן. סידר בזמנים שונים שיעורים בלשון פיניקית בביה"ס הבריטי לעתיקות בירושלים, ועל יהודי אפריקה בסמינריון של מחלקת הנוער של הסוכנות היהודית. בשנים האחרונות משמש הוא כיו"ר "ברית עברית עולמית".

פרסם הרבה מאמרים וחוברות רבות בעברית ובשפות אחרות. ואלה הספרים שפרסם: "מה יעשה אדם ולא יחלה ?" ו"האושר מאין ימצא ?" (שניהם תרגומים מצרפתית), "מסע בליטא" (תרמ"ט), "קינה לר' משה רימוס" (עם תרגום צרפתי), "כנסת הגדולה" (על הקונגרס והציונות, ורשה תרנ"ח), "אמיל זולה, חייו וספריו" (תר"ן), "הקונגרס הציוני הרביעי" (ורשה, תר"ס), סיפורי גואי די מופאסאן, 7 חלקים (תרגומים מצרפתית), "מסע במצרים", קובץ סיפורי אמיל זולה, "קורות הספרות העברית החדשה", 3 חלקים; "באיי הים" (על הים התיכון העברי, ניו-יורק תרע"ט), "שלמבו" (תרגום ספרו של פלובר), "הכהנים אשר בג'רבה", "האנוסים בפורטוגל" "דהיה אל כהינה"' "ספר המסעות" כרכים א'-ב' (מסעיו בלוב), "אוצר הכתובות הפיניקיות", "מוצאי העברים". מוכנים לדפוס: "ספר הים", 3 חלקים, "ספר המסעות" (כרכים נוספים), "כנען ועבר". כמה מחיבוריו הופיעו בשפות לועזיות.

אהרן ניסן כהנוביץ (בר-כהן)

נולד בכפר אזדעלין, במחוז הומל, רוסיה הלבנה, י"א תשרי תרמ"ז (1886), לאביו ר' מנחם יוסף , תלמיד-חכם, סוחר וחוכר-אחוזה, ולאמו שיינה פראדה לבית אלטרמן . קיבל חינוך יהודי וכללי בבית הוריו בכפר ואח"כ למד בחדר בעיירה הורביל שבפלך מינסק. בשנת תר"ס נסע להומל להשתלם בתרבות עברית ולהתכונן לבחינת-בגרות ממשלתית. עשה נסיונות מוצלחים בכתיבה ספרותית ושקד על לימודיו.

הפרעות בקישינוב באביב תרס"ג ואח"כ בסוף הקיץ אף בהומל המאיסו בעיניו את החיים בגלות ובאדר תרס"ד עלה ארצה.

מיד נכנס לעבודה בסלילת כביש סג'רה נצרת ולעבודות מפרכות אחרות, וכתב עליהן רשימות ב"השקפה" של א. בן-יהודה . ב"העומר" של ש. בן ציון וב"המעורר" של י. ח. ברנר בחתימות "א. נ.". "אנך" ו"צבי כהן". אחרי שנתים עבר לרחובות. ועבד בחקלאות ביום ובשמירה בלילה, ואת רשמי חייו וחיי הפועלים בפרק-זמן זה תיאר בציוריו ב"הפועל הצעיר". עבודה כפולה וקשה זו הפילתו למשכב והוא הוכנס לבית-החולים. גם מבית-החולים שלח הביתה מכתבים משמחים ומעודדים ובהם תיאורים אידיליים על החיים המתהוים בארץ (אחדים ממכתביו אלד, הקריא אחיו יל"ג כהנוביץ מעל במת הועידה. הציונית בהלסינגפורס בחורף תרס"ז). בהשפעת מכתביו החליטה משפחתו לקשור את עתידה בארץישראל. אחיו אברהם נשלח להכשרה בבי"ס חקלאי של יק"א ליד מינסק ובתרס"ז עלה גם הוא ארצה

להשתתף בהכנת בסיס לכל המשפחה.

בעצתו ובעזרתו של מרדכי בן הלל הכהן קנר בכספי אביהם נחלה בת 50 דונם ברחובות לנטיעת. כרם שקדים, אך להכשרת הקרקע ולנטיעה היו דרושים. סכומים נוספים, שבארץ לא יכלו להשיגם בהלואה בתנאים רצויים. אהרן ניסן נסע הביתה לזמן קצר לבקש כסף, אך האב לא יכול להוציא מעסקיו את הסכום הדרוש מבלי להרוס את מעמדו שם בטרם יבוסס לו מעמד כלכלי בארץ. חזר ארצה בידים ריקות והמשיך לעבוד כפועל בימים ובתור מורה. לשעות בערבים. אולם גם ההכנסה מהעבודה הכפולה שלו ושל אברהם אחיו (שהיה פועל ביום ושומר בלילה) לא הספיקה להכין את הנחלה למקור פרנסה, וכך החליטו שני האחים לצאת לזמן-מה למדינות הים, כדי לחסוך כסף לפיתוח הנחלה בארץ.

אברהם יצא לקאליפורניה וחזר במלחמת-העולם הראשונה כמתנדב בגדוד העברי, נשאר בארץ והתישב בבנימינה, ואהרן יצא לאוסטרליה וסר לבית

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 238). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/238