Volume 1

Page 265

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בארץ-ישראל, עזר והדריך בעניני העליה, ורכז מסביבו חבורה של עסקנים ציונים פעילים שעשו הרבה למען הציונות ורבים עלו לארץ בהשפעתם. גם בבית ספרו "פרדס הילדים" נתן חנוך עברי וציוני מספיק. בארכיון הציוני בירושלים נמצאים עשרות מכתבים בכתב ידו ובחתימתו מהם כמה דינים וחשבונות, שהיה ממציא להסתדרות הציונית בלונדון ומוסר אינפורמציה מלאה יעל הנעשה בעיראק למען הציונות, היה העורך האחראי של השבועון העברי "ישורון" שי"ל בבגדאד בשנת תרפ"א.

משנת תרפ"ה (1925) החלה הממשלה העיראקית להצר את צעדיו באסרה בל תעמולה ציונית במדינה. באותה שנה פרסם בבגדאד את ספרו "שירי התחיה" בשלשה חלקים: ח"א - שירים נבחרים מספרי שירי ציון; יתר החלקים - שירי-התחיה שחבר הוא בעצמו. בשנת תרצ"ו (1936), כאשר פרצו המהומות בארץ-ישראל, רדפה אותו הממשלה העיראקית ביותר. בביתו נערכו הפושים קפדנים כדי למצוא "ניירות של ציונים". לקחו את בל כתביו וספריו לשם חקירה. כעבור חמשה חדשים תבעוהו למשפט פלילי. בכתב התביעה נאמר, כי איש זה מוציא לפועל כל דבר שהציונות אורבת לעשותו בעולם. באותה שעה קם ר' אהרן ואמר לשופטים: "הציונות לא אורבת, היא עומדת על ההרים הגבוהים ואומרת את הדבור שלה בקול רם !" כתב האשמה הכיל י"א אשמות: יסד ציונות בבגדאד, פתח בית ספר וחנך את תלמידיו על ברכי היהדות ורעיון ארץ ישראל, בבית ספר זה למד את השפה העברית, פתח בו אולם קריאה, הזמין ספרים ציונים כדי להפיץ אותם בבגדאד, מדי שבת בשבתו דרש בפומבי כדי להפיץ את רעיון הציונות בעיראק, בעזרתו קני יהודי בגדאד אדמה בא"י כדי לתת להם את הדחיפה לעלות לא"י, טפל בפליטים יהודים נודדים בגבולות עיראק לאחר מלחמת העולם הראשונה, טפל בפליטים מרוסיה שהגיעו לבגדאד, אסף בשבילם כספים והעלם לא"י וכו'. בקומה זקופה עמד האיש מול האשמות אלה ושאל: "אני ציוני, וכי עשיתי זאת בהסתר ובאיסור ?" הוא פנה אל הציר הבריטי בעיראק ואמר לו: "לא אותי בלבד הם מביישים אלא גם אותך ואת ממשלתך !" למשפט זה לא היד. סוף והוא נהפך למשפט סנסציוני. לבסוף רמזה לו הממשלה לעזוב את עיראק. מיד עזב את בגדאד ועלה ירושלימה, למקום שאליו שאף במשך כל ימי חייו. כיום הוא מפעילי ביה"כנ "אהל רחל" בשכונת רוחמה בירושלים, ובכל שבת הוא מלמד שם שיעור ומטיף דברי מוסר.

מרדכי מיוחס

בן שמואל יום-טוב, נולד בירושלים ל' בתשרי תרל"ז (1877). התחנך ב"דורש ציון" ואח"כ אצל ר' מנחם בכר יצחק ובישיבת "תפארת ירושלים", שנשאר

בה עד שנת תרנ"ו (1896). החל משנת תרנ"ה למד את מלאכת השחיטה. בכסלו תרנ"ו נעשה לשוחט קבוע בירושלים. באלול תרנ"ו נשא לאשה את ביליא בת ר' שלמד. פ:יז'-ל. בשנת תרס"ו (1906) היה ממיסדי "בית זקנים וזקנות הכללי בירושלים" של הספרדים והוא חבר הועד וגזבר המוסד הזה.

במות אביו בשנת תרס"ז מלא את מקומו בועד שכונת "ימין משה", פעל הרבה לשכלול השכונה ונשאר בתפקידו זה עד שנת תרצ"ט, שאז יצא מהשכונה והעתיק את מגורו לשכונה אחרת, בשנים תרפ"א-תרצ"ט היה גבאי ביהכ"נ של "ימין משה". בשנת תרס"ט היה "נוסף בית דין" בבית דינו של הראב"ד ר' שמואל נסים. בשנת תרע"ד נעשה לראש השוחטים בירושלים. באייר תרע"ז (1917) נכנס שלישי לבית דינו של הראב"ד ר' בן ציון קואינקה וחברו ר' שמעון אשריקי. במות הרב קואינקה בשנת תרצ"ז עלה לדרגת "שני" בבית דין. בשנת תש"ו (1946) עלה לדרגת ראב"ד. הוא מפורסם כבקי גדול בהלכות שחיטה, מומחה במקצועו ואף רבני האשכנזים נמלכים בדעתו ומתחשבים עם הוראיתיו. כמה מחדושי תורתו בעניני שחיטה הובאו בספר "ושחטתם בזה" להרה"ג ר' אברהם ביג'אג'ו. יש לו שני בנים וחמש בנות,

יצחק-נסים רחמים

בן רחמים בן שלמה דוד בן יעקב. נולד בבגדאד, כ"ה כסלו תרנ"ו (1895). מנעוריו הצטיין בתפיסתו המהירה זבהתעמקותו בכל ענין. מעט מאד למד אצל מלמדים ומורים. את רוב ידיעותיו רכש מעצמו. מגיל צעיר אהב מאד את הספרים וקרא בעיון כל ספר שנפל לידיו, ועל-ידי כך רכש לו ידיעה יסודית בכל סוגי ספרות הפוסקים. הוא נחשב לאחד המעיינים המופלגים הבקיאים בעניני הלכה. ידיעותיו אינן מצטמצמות בשטח התורני בלבד, הוא

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 265). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/265