Volume 1

Page 283

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

"המחזות בפרוזה" מחיי ההווה, שהם, בהיותם טבועים בקרקע המציאות הריאלית, סוג מיוחד באמנות הדרמתית ודורשים גישה אחרת ובחינה אחרת, והמשורר הראה בהם חוש ריאליסטי מפותח ויכולת רבה של עצוב הדמויות החיות והדיאלוג החי.

כ. הוא גם מגדולי בעלי-האגדה בספרות העברית. העשירות המופלגת של דמיונו היוצר מתגלה לא רק בספוריו האגדיים ("מן המרחקים הרומזים") וב"מחזות הפנטסטיים" שלו, כי אם גם בהרבה יצירות אחרות, במו ב"משלי קדומים", שעם היותם כתובים על רקע המקרא כמעט כולם הם פרי חזיונו העצמי של המשורר, וב"ספר אליפל", שהוא נוסח ישראלי מקורי לאגדת אטלנטיס. בספר זה, כמו קודם לכן ב"מגלות". נקט המשורר את דרך הספור המקראי בצורה ובסגנון וגלה את אפשרויות התפתחותו של זה כסוג מיוחד של הספור הפיוטי.

הפתעה רבה לקהל הקוראים היתה הופעת ספרו "פגישות" (תש"ב), מחרוזת ספורי-אהבה מפי בעלי החויה עצמם. הדינמיות של ההרצאה, החיוניות הרבה, טבעיות הבטוי וההומור הקל ויחד עם זה אמתהחיים העמוקה ורוח השירה, שירת האהבה, המרחפת על כל - מיחדים את הספורים האלה יחוד של מופת, אף רומזים על דרך חדשה של אמנות הספור.

בדמות מיוחדת מתגלה לנו שוב המשורר בספרו הפיוטי-פילוסופי "אריאל", דמות חוזה והוגה הגיונות, המטיף לאמונה חדשה בכוחות האדם ובתעודתו להציעיד את ההויה קדימה, קורא תגר על המות ומעודד את האדם למלחמה בו בשם הצדק. הספר מחולק לארבעה חלקים שונים זה מזה, המכילים לא רק את דברי חזונו ולקחו של החוזה, כי אם גם את נדודיו ולבטיו הנפשיים. האידיאליזם הצרוף, המציין את כל יצירתו של המשורר, מוצא כאן את בטויו החזק והנעלה ביותר.

הרב יוסף רבי

נולד בעיירה בירז, פלך קובנה, ליטא, בשנת תרל"ד (1874), לאביו ר' אליעזר . עוד מילדותו הצטיין בשקידתו בתורה ובתפיסתו בלימודים. אחרי בר-מצוה למד שמונה שנים רצופות בישיבת פוניבז' אצל הגאון ר' איצל , רבה של הקהלה. בן 21 נסע הביתה לעמוד לבדיקה הצבאית, וכששוחרר נסע לדוינסק לקבל הדרכה והשפעה מהרב אברהם יצחק הכהן קוק , שהיה כבר אז גאון וצדיק מפורסם. הרב עמד על ערכו בתורה ובמדות ולהצעתו נשא לאשה את אחותו רוחמה , בת הרב ר' שלמה זלמן , רבה של קהלת גריבה, פלך קורלנד. אף ביום חתונתו, כשהאורחים כבר התאספו לכבודו, ישב בחדרו ולמד, ורק כשהודיעוהו שהגיע הזמן ללכת לחופה, הפסיק את לימודו

והלך. כן היה נוהג ללמוד אפילו בערב יום-כיפור בין הסעודה המפסקת ובין ההליכה לבית-הכנסת לכל נדרי, ובמוצאי יום-כיפור אחרי ההבדלה חזר מיד ללימודו. הוא נתפרסם בבקיאות בתלמוד בבלי וירושלמי ובפוסקים וביושר שכלי בבירור הלכה למעשה. כשישב זמן-מה בבית חותנו בגריבה, היה מקורבם של גאוני דווינסק המפורסמים ר' מאיר שמחה הכהן ור' יוסף רוזין. אח"כ נסע לוילנה ונתקבל בין הפרושים גדולי התורה, שלמדו בבית-מדרשו של הגר"א. היה מכובד בעיני רבני וילנה ובראשם הגאון ר'

חיים עוזר גרודזנסקי זצ"ל שמינוהו לרב באחד הפרברים החשובים של וילנה. לפי גדולתו בתורה ושאר סגולותיו היה ראוי לכהן ברבנות של קהלה גדולה, אך הוא העדיף משרה צנועה, כדי שיוכל להתמסר בלי הפרעות לשקידה בתורה.

בשנת תרע"ב הוזמן לנהל את התלמוד-תורה "שערי תורה" בנוה-שלום, יפו. אז עלה ארצה עם משפחתו. כדי שגם אחרים יקבלו את חלקם בתורה, נתן שיעורים בדרגה גבוהה לגומרי המוסד שנפשם חשקה בתורה וגם לקהל בבית-המדרש של המוסד. כן היה במשך כמה שנים חבר ועד הקהלה וחבר הועדה הדתית של הקהלה. החליף מכתבים בשאלות הלכה עם הגאון ר' חיים עוזר מוילנה, פרסם חידושיתורה במאספים תורניים והשאיר אחריו כתבים רבים בחידושי תורה, שיורשיו מטפלים בהכנתם לדפוס. נתחבב על כל מכיריו בשל מדותיו התרומיות.

נפטר ביפו, ט"ו כסלו תרצ"ב, ונקבר בהר הזיתים בירושלים ליד גיסו הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

הניח אחריו שני בנים: אליעזר ומנחם , ושתי בנות: חנה מארט בחיפה ושושנה אשת הפרופ' מאיר וואלנשטיין באוניברסיטת מנצ'סטר באנגליה.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 283). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/283