Volume 1

Page 284

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הרב יוסף זונדל מסלאנט

נולד בעיירה הליטאית סלאנט, בשנת תקמ"ו (1786), לאביו הרב בנימין בינוש , מגזע הגאון ר' פיבוש אשכנזי. שהיה רב בוילנא ואח"כ נשיא עדת האשכנזים בירושלים, לפני קרוב לשלש-מאות שנה. נתחנך בישיבת וולוזין אצל הגאון ר' חיים , תלמיד הגר"א, והגיע למדרגה גבוהה מאד בידיעת התורה, קבלה, מתימטיקה, דקדוק ומדעים אחרים, ובעיקר בהתנהגות במוסר ובמדות טובות, בחסידות ובפרישות. הציעו לו כסא רבנות או שרות צבורי אחר, אך הוא סרב להשתמש בתורה לפרנסתו בכל צורה שהיא והתפרנס בדחקות ממסחר זעיר, בסחורות שהיה מעביר מפרוסיה הסמוכה או מוביל אליה מליטא, ואשתו עזרה על ידו. במסחר עסק רק שעות מעטות ביום ואת יתר זמנו הקדיש ללימוד תורה ומוסר בבית המדרש. לעתים קרובות היה מתבודד בחדר סגור ולומד או מטייל בשדות ולוחש דברי תורה. כן היה לפרקים עוזב את העיירה ונוסע ללמוד בעיר אחרת כ"פרוש" אלמוני בבית המדרש, או שהיה נוסע לוולוזין אל רבו לקבל ממנו הוראות נוספות להשתלמות בתורה וביראה, ואחרי פטירת רבו נדד פעם עד פוזנא כדי להתבונן בדרכי לימודו וחסידותו של רבי עקיבא איגר .

בהליכותיו התנהג בענווה קיצונית, התלבש כאחד הדלים והפשוטים בעם, וכשעשירים או בני-תורה זלזלו בו לא היה מגלה להם מי הוא. רק מעטים ידעו אותו ואת ערכו והיו שומעים לעצותיו בעניני הכלל.

באחד מנדודיו בעת המרד הפולני בשנת 1831 תפסוהו המורדים, חשבוהו למרגל מטעם הרוסים ודנוהו לתליה. פתאום פרצה אכרה בצעקות, שחיילים רוסים באים, והמורדים נבהלו וברחו ועזבוהו לנפשו. מאז קבע לעצמו ולצאצאיו את יום א' כסלו, יום הנס הזה, ליום-טוב פרטי להודיה על הצלתו.

בהיותו בן 52 עזב את עיירתו לעלות ארצה ולהצטרף לבחירי תלמידיו של הגר"א, שנשמעו לצו רבם לכונן ישוב בארץ הקודש, ואם כי הדרכים היו משובשות בעקב המלחמה שבין מצרים לטורקיה, לא נרתע מפני התלאות, וביום ה' כסלו תקצ"ח הגיע עם בני-ביתו ירושלימה.

לפני צאתו מינוהו ראשי הכולל בוילנה למורה הוראה בירושלים, אך בהיותו מתרחק מן השררה הסכים לכך רק זמנית, עד "שיבוא רב גדול ממנו בהוראה", ולאחר שלש שנים, כשבא ירושלימה חתנו, רבי שמואל סלאנט, מסר לו את התואר והמינוי הזה. אך למעשה היו פונים אליו בשאלות הלכה כל ימיו, גם מבני העדה הספרדית ומעדות וקהלות אחרות. בהוראותיו היה נזהר מחומרות יתרות, שלא לגרום נזק מיותר לממון של ישראל. גם בכתב היה עונה לשאלות הוראה, ביחוד בנוגע למצוות התלויות בארץ. עסק בצרכי צבור בהנהגת הכולל ועם כל ענוותנותו ידע להיות גם תקיף בשעת הצורך כשראה חובה לכך לטובת הכלל או לכבוד שמים. השתתף ביסודם ובני

הולם של מוסדות תורה וחסד. בשנת תר"ז יסד את החברה "אור תורה" למשמרים בלילות בבית-המדרש "מנחם ציון", היה פעיל ביסוד תלמוד-תורה "עץ חיים", "ביקור חולים" ו"גמילות חסדים", שקד למען פיתוח בית-הכנסת ה"חורבה". אך התרחק מן הכבוד ומן הגבאות, ואחרי שהשקיע הרבה עמל ו"עבודה שחורה" ביצירת מוסד או מפעל צבורי שהיה כבר מוכשר להתקיים, היה משאיר את תואר הגבאות לאחרים.

עם כל פעילותו הרבה למען הצבור היה נמנע ליהנות אף בפרוטה מכספי הצבור או ממוסדות צדקה והתפרנס בדחקות מעסק של עשית חומץ ומכירתו, שהתנהל בידי אשתו. הסתפק בדירה של חדר רעוע ואפל בחצר ה"חורבה".

את הארץ חיבב בכל נפשו והיה מטייל על הרי ירושלים ובסביבתה, סוקר את הבנינים החדשים ונהנה למראה בנין הארץ, והיה מרבה לצום ולהתפלל על הגאולה השלמה, ואף בלילות אפלים היה הולך לבדו להתפלל לפני הכותל המערבי.

אחד מבחירי תלמידיו בחו"ל, רבי ישראל סלנטר , קיבל מפיו ומהתנהגותו את אורח-החיים של טהרה ופרישות וחסידות ופיתח לפיו את "שיטת המוסר", שגרמה ביהדות ה"ליטאית" להתחדשות הרוחנית כחסידות הבעש"טית באוקריינה.

כשפשטה מגפת החולירע בארץ בשנת תרכ"ו הזדרז ר' יוסף זונדל להתפלל "מנחה גדולה" בכל יום, לבל יחמיץ תפלת מנחה אם תתקפהו המחלה. ואכן ביום ב' חשון נפל למשכב אחרי תפלת מנחה, ובלילה, אור ליום ג' חשון נפטר, ולפני מותו צוה שלא יספידוהו, שיעשו בגופו באופן סמלי את התהליכים של "ארבע מיתות בית דין", ושלא יחרתו שום תוארים על מצבתו.

צאצאיו: בנו יהודה אריה ליב , גדול בתורה, מהחברים הנוספים למיסדי שכונת "נחלת-שבעה" וממיסדי האגודה "פתח-תקוה" להתישבות ביריחו (תרל"ו), מראשוני הסוחרים של אתרוגי א"י. בנותיו: טויבא אשת הרב שמואל סאלאנט, הגיע אשת הרב אורי שבתי ד"ץ (מבית דינו הראשון של הרב שמואל סלנט שנוסד בשנת תר"א ב"חורבה") וצביה אשת הרב נתן נטע נטקין (רב פעלים בישוב ושד"ר של מוסדות שונים מא"י לארצות הברית ולאירופה).

הרב שמואל סלאנט

נולד ע"י ביאליסטוק, רוסיה הלבנה, ב' שבט תקע"ו (1816), לאביו הרב צבי , שבזמני חוסר פרנסה שימש ברבנות בעיירות הליטאיות אולקניק, דרוהיצ'ין, טרוק, פיעסק. עוד בילדותו נתפרסם בכינוי "העילוי מאולקניק". כבן שבע נתיתם מאביו, למד בווילנה ואח"כ בסלנט אצל הגאון ר' הירש ברוידא וחבריו היו ר' ישראל סלנטר ור' אליהו קראטינגר ועוד. בהיותי בן תשע לקח אותו ר' שמעון קיידאנר , רבה של בירז,

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 284). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/284