Volume 1

Page 294

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בשנות המלחמה העולמית הראשונה בקר בשטוקהולם, קופנהגן, לונדון וארצות הברית בתפקידים ציוניים וצבוריים.

בועידה השביעית של ציוני רוסיה בשנת 1917 נבחר שלא בפניו לחבר מרכז ציוני רוסיה וליושב ראש של הועדה הארצישראלית. יסד ב-1917 ירחון כלכלי-מדעי לחקירת ארץ ישראל בשם "ארץ ישראל" בשפה הרוסית. בכל כחותיו השתדל להטות את שארית הפליטה מיהודי רוסיה לעבודה נמרצת למען ארץ ישראל. בתקופה זו נבחר לועד הלאומי של יהודי רוסיה ("נאציונאל-ראט").

ב-1919 עזב את רוסיה כבא-כח יהודי רוסיה בועד המשלחות היהודיות בפריז. בהגיעו ללונדון בשנת 1920 נתמנה למנהל מחלקת המסחר והכספים של ההנהלה הציונית, והיה ממיסדי קרן היסוד. העביר הרבה כספים של יהודי רוסיה לא"י. יסד את "הבונה", ובבואו לא"י בראשית 1921 הקים את בית החרושת "סיליקט", שעזר לא מעט לבנינה של תל-אביב.

במאורעות מאי 1921 נפצע ביפו, ואז חלה ויצא לברלין להתרפא אבל הרפוי לא הצליח. חזר לארץ, ובכ"ד תמוז תרפ"ב נפטר בתל-אביב. בצוואתו היה סעיף המצווה לבני משפחתו לתת מעשר מהונו לקרן הקיימת לישראל.

נקבר בבית הקברות הישן בתל אביב.

צאצאיו: אליהו (חתנו של חיים מרגלית-קלוריסקי) ואלכסנדר (באנגליה).

שלמה יצחק שטאמפר

נולד בירושלים, ב' אב תרל"ז, לאביו יהושע , האיש שבבחרותו עלה ארצה ברגל מהונגריה והשתתף ביסוד המושבה פתח-תקוה ועמל למען ביסודה והתמסר להנהגתה, ולאמו דייכה בת הרב יצחק רוזנטאל (דאנציגר) מירושלים.

למד ב"חדר" בירושלים ובפתח-תקוה, אח"כ למד שנים אחדות בישיבה בירושלים וביום כ"ה אלול תרנ''ד נתקבל בישיבה של הרב יהודה גב בבונהרד באונגריה ולמד שם כארבע שנים וחזר לא"י. הגיע לדרגה גבוהה בידיעת התורה, וכן למד בבית אביו את העבודה במשק וניהול משק ועסקי צבור, אחרי גמירת לימודיו בירושלים חזר לפתח-תקוה והתמסר למשק ולעסקנות צבורית כללית, ובלחוד חרדית. נבחר לועד המושבה, עלה לדרגת סגן יו"ר הועד. השתתף בהנהגת מוסדות חסד שונים ואגודות כלכליות, ובמלחמת-העולם הראשונה היה מראשי ועד ההגירה והיה פעיל בהגשת עזרה למגורשי יפו ותל-אביב ובפעולות הצבוריות לאספקת מזון לתושבים בתקופת הרעב והמצוקה. אחרי המלחמה נבחר לראש ועד המושבה, וכשניתן למושבה סטאטוס של מועצה מקומית נבחר לנשיאה. בימי נשיאותו קיבל המקום בשנת תרצ"ד את הסטאטוס קול עיריה והוא נתמנה לראשה, ואחרי הבחירות נבחר כסגן ראש העיריה.

נוסף על פעולתו הרבה בהנהגת המושבה ואח"כ העיר השתתף במפעלים צבוריים שונים, חבר הנהלת חברת "החקלאי", חבר הנהלת קופת-מלוה חקלאית, חבר

הנהלת חברת "נחלת ראובן", ועוד. ביחוד פעל למען יסודם וקיומם של מוסדות החינוך החרדי והתורני במקום.

צאצאיו: אליהו דוד : שושנה אשת תנחום פראנק ; רבקה אשת זאב בן-אריה ; בנימין; יהודית אשת יצחק פישר; לאה אשת אברהם גודמן.

מנשה מני

נולד בחברון, א' אב תרמ"ט (אוגוסט 1889), לאביו יעקב (בנו החמישי של הרב החסיד המקובל אליהו מני , מעולי בגדאד, רבה של חברון וראש משפחת מני בארץ) ולאמו חנה בת נסים להבה (מטובי העיר וגבאי העדה הספרדית בחברון). למד בתלמוד-תורה של העדה ובישיבה מפי הרבנים חנוך חסון הי"ד ומאיר קסטל הי"ד (חללי פרעות חברון בתרפ"ט) ואח"כ בבית מדרשו של הגאון חיים חזקיה מדיני (בעל הספרים "שדי חמד"), וערבית למד בשיעורים שנוסדו ע"י החברה "למען ציון". אח"כ למד בירושלים בביה"ס של חברת כי"ח. רצה להשתלם להוראה בסמינריון של החברה בפאריס. אך בזמן ההוא, כשגמר את ביה"ס בירושלים בסוף תרס"ז, חדלה החברה לקבל למוסד ההוא תלמידים מארץ-ישראל, ובתור פיצוי פתחה קורס סמינריוני להשתלמות בידיעות מסחריות.

כשגמר את הקורס נתקבל בראשית תרס"ח לפקיד בסניף של בנק אפ"ק שנפתח אז בחברון. עסק בתעמולה למען הזרמת חיים חדשים לישוב העברי בעיר. בחורף תרע"ב הועבר, לפי בקשתו, לעבודה בסניף הירושלמי של הבנק. הצטרף ל"מכבי" כשנוסד אז והשתתף בכל הפעולות לטובת הצבור.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 294). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/294