Volume 1

Page 303

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

היה ממיסדי "החברה החדשה" וגם נבחר לועד החברה הנ"ל. ה"חברה החדשה" רכשה אז את השטח שעליו נמצא כיום רחוב אלנבי. אחרי מלחמת העולם הראשונה היה ממיסדיו הראשונים של "המרכז המסחרי".

כסוחר ישר ומקובל נבחר ללשכת המסחר של יפו תל-אביב במשך שש שנים. השתתף הרבה שנים ב"אגוד להשלטת השפה העברית" (כל שנות קיומו), וגם היה חבר הועד של משפט השלום העברי. היה ידידו הקרוב של י. ח. ברנר.

לפי השתייכותו המפלגתית הוא ציוני כללי. בניו: העו''ד כדורי וד"ר בן-ציון קרוגליקוב.

מאיר עבו

נולד בצפת, א' תשרי תרל"א (1870), לאביו יעקב חי בן שמואל (שעלה מאלג'יר בשנת תקע"ז והיה קונסול צרפת בצפת וטבריה והגליל, ואחריו יעקב חי בנו) ולאמו אסתר מלכה בת יצחק כהן ונכדת הרב נפתלי כהן-צדק מליברפול.

למד ב"חדר" ספרדי בצפת ואח"כ במוסד החינוכי (בדרגת בית-ספר תיכוני בצירוף לימודי היהדות) של החכם זכי כהן בבירות. בהשתדלות הקולונל מיכאל גולדסמית , ידיד משפחת אמו באנגליה, שהיה מכר וידיד למשפחת עבו מעת ביקורו בארץ בקיץ תרמ"ג בהיותו עוד בדרגת קפטין (הוא הקולונל גולדסמית הידוע, מראשוני עוזריו של הרצל באנגליה ומוזכר בספרהימים של הרצל) - נתקבל מאיר עבו כתלמיד בביתספר צבאי "פוליטכניק סקול" באנגליה ולמד שם כמה שנים.

כשחזר לצפת עבד כמזכיר הקונסוליה הצרפתית, שאביו היה ראשה. שלט יפה בשפה הערבית וקשר קשרי ידידות עם נכבדי הערבים ואנשי השלטון. ידע לעמוד בתוקף על משמר הגנת היהודים והיהדות. בתרנ"ח הוציא בכח מבית המופתי הצפתי נערה יהודיה שערבים חטפוה וניסו לשדלה שתתאשלם. כן נלחם בהצלחה נגד נסיונות המיסיון לצוד נפשות יהודים לאמונה הנוצרית. פעל רבות לעזרת המושבות העבריות שבגליל העליון, בעיקר בישוב סכסוכים בין המתנחלים ובין השלטונות והערבים. עזר בהצלחה להדוף את ההתקפה המשפטית של הערבים לבטל את זכות הבעלות היהודית על קרקעות משמר הירדן, ובסוף זכו אנשי משמר הירדן ומשפחת עבו בדין והקרקע נשאר ברשותם.

כשנפטר אביו היתה משרת הקונסול הצרפתי צריכה להמסר לו, בהתאם למסורת המשפחה, שכן גם אביו ואבי-אביו כיהנו במשרה זו אך בהשתדלות יהושע אוסובצקי (נציג הבארון רוטשילד בגליל) אצל הקונסול הכללי בבירות נמסרה המשרה לדודו אחי אביו, יצחק מרדכי עבו, שכיהן בה עד מלחמתלהעולם הראשונה, (ומאז הכיבוש הבריטי עבר כל הגליל לסמכות הקונסול

הצרפתי שבחיפה). אולם ביתר הענינים נשאר הוא ראש המשפחה, וכך נשארה לו גם הזכות המסורתית, שנפלה בחלקו של אבי-אביו בעקב פעולות גאולה ובנין ליד קבר רבי שמעון בן יוחאי, שתהלוכת ספר התורה לחגיגת ל"ג בעומר למירון יוצאת מביתו ברוב פאר בהשתתפות גדולי העיר ואורחים חשובים והמון רב. וטכס זד, נערך על חשבונו כמסורת האבות ולכבוד הצדיק. כן המשיכה להתקיים עמדתו הצבורית כחבר מועצת העיריה בתקופת השלטון הטורקי וכמקשר בין העדה היהודית ובין השלטונות.

בעמדתו זו השתמש במקרים רבים להצלת יהודים מפגיעות ומנגישות ואפילו ממשפטים קשים וחמורים, ואף כשהדבר היה כרוך במסירות-נפש.

כשפרצה מלחמת איטליה-טורקיה בתרע"ב נתמלאה האוירה בארץ חיפושים ורדיפה אחרי מרגלים איטלקיים שפעלו בסתר בכל רחבי סוריה. באותם הימים נזדמן לצפת יהודי מאלכסנדריה, נכנס בשיחה עם צעיר ערבי דובר עברית, נדמה לו שאיש-שיחו הוא יהודי והביע לו בשיחה דברים בוטים על שלטון-העריצות של הטורקים. הצעיר הערבי חשב, כי האיש הזה הוא ממרגלי האויב והלשין עליו לג'נדרמריה שאסרה אותו מיד. מיהרה בעלת המלון, שהאורח התאכסן בו, אל מאיר עבו וסיפרה לו על המאסר. הלך אל ידידיו בשלטון המקומי וביקש לראות את האסיר, והנה הוא נסים בן יהודה מזרחי מאלכסנדריה, לשעבר חברו ללימודים במוסד החינוכי של זכי כהן בבירות. אז הטיל את כל משקל קשריו על כף המאזנים והציל את היהודי ממשפט קשה.

ענין חמור הרבה יותר היה בשנת 1915, במלחמתהעולם הראשונה, כאשר 12 צעירים ממשפחות נכבדות בעיר נאסרו באשמת נסיון לצאת מן הארץ בגניבת-גבול כדי להתנדב לצבא הצרפתי ונועדו להיות מועמדים למשפט צבאי בנאשמים .בבגידה. איש לא העיז להתערב לטובתם, לבל יראה בעיני השלטון כאוהד לבוגדים, אך עבו שם את נפשו בכפו, נסע לירושלים, הפעיל את השפעתו על שרים רמי-מעלה והצליח לשחררם ולהחזירם למשפחותיהם.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 303). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/303