Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 1

Page 312

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בתרנ"ו עלה ארצה ואחריו באה משפחתו ועוד 25 משפחות שלא רצו לחכות עד לסידור ענין הרשיונות. עלו על התוף בבירות, השאירו את הנשים והטף בדמשק והחלו לבנות בתים ולנטוע זיתים, גפנים ועצי-תות (להספקת תולעי-משי בשביל ביתחרושת גדול למשי שהבאתן אמר להקים בראשפנה), ובמשך הזמן החלו להקים בסביבה ההיא עוד ישובים עבריים על אדמת הבארון. כשנתים עברו וראו ברכה בעמלם ואף הביאו שמה את משפחותיהם, ובינתים סבלו מפגעי המלריה ויתר הפגעים של מתנחלים בסביבה פראית. כשסולק יהושע אוסובצקי משרות הבארון בארץ, פסקה השפעתו על הוואלי שבדמשק, ואז נזכר המושל הזה, שהיסוד החוקי של התנחלות היהודים אינו מבוסס. בהסתתו החלה השטנה מצד הפלחים שבסביבה ובאחד הימים באו חיילים ואסרו את כל הגברים ובסוף שחררום בתנאי שיעזבו מיד את המקום, - וכולם עברו את הירדן מערבה, לראש-פנה ולצפת. פקידות הבאתן הציעה לו נחלה בראש פנה, אך הוא לא רצה שחבריו לעמל יתפזרו. נסע בשליחותם לפאריס ודרש מהבארון שיושיב את כולם על הקרקע במקום אחד, וכשיסדה וחברת יק"א את המושבה יבנאל בגליל התחתון, התנחלו בה שרידי ה"גולנים" וברקוביץ בראשם.

ביבנאל היה במשך שנים רבות חבר ועד המושבה וראשו ועסק בכל צרכי הצבור.

נפטר בחיפה, כ"ב אב תרפ"ו, והובא לקבורה ביבנאל.

משה גרינשטיין

נולד ברוזבדורף, גליציה, בשנת תרל"ג (1873), לאביו אברהם אליעזר הלוי , וקיבל את ראשית חינוכו היהודי המסורתי ב"חדר".

בן 11 עלה ארצה עם הוריו והתישבו בירושלים, ואחרי למדו שנים אחדות בישיבה למד את מלאכת הנגרות, וכשגדל נשא לאשה את חיה רבקה בת ר' יוסף חיים ליפשיץ , מלומדי הישיבה. נפטרה בתל-אביב, ח' אייר תרע"ו.

כשנוסד היקב בראשון לציון נתקבל שם לעבודה בעשית החביות, ולאחר שנים אחדות נתמנה מטעם הנהלת היקב לנהל את טעינת חביות היין על האניות בנמל יפו. בעבודתו זו היה בקשרים קבועים עם בעלי-הסירות והספנים הערבים בנמל והשתמש בהשפעתו עליהם להשיג יחס הוגן ככל האפשר והקלות לעולים היהודים, שהועלו בסירות הערבים מהאניות אל החוף.

בנה את ביתו בין הראשונים בשכונת נוה שלום. תמך במוסדות הצבור ומילא את חובתו האזרחית ביושר כחבר העדה, וכל ימיו חי מיגיע כפו.

נפטר ביום א' דראש השנה תרפ"ו ונקבר בביתהעלמין הישן בתל-אביב.

ד"ר ישראל מני

נולד בחברון, בשנת תרמ"ז (19.9.1887), לאביו רבי שלום יחזקאל , בנו השני של הרב החסיד המקובל רבי אליהו מני , רבה של חברון.

למד בתלמוד-תורה ובישיבה ובהסכמת אביו השתלם בהשכלה כללית, כדי שיוכל לבצר לו מעמד בחיים ולא יצטרך לבריות. למד בבית-הספר של חברת "כל ישראל חברים" בירושלים ואח"כ בבית-המדרש למורים של חברה זו בפאריס. כשגמר והוסמך למורה חזר ארצה ולימד בתרס"ז בביה"ס של החברה בירושלים ובתרס"חתר"ע היה מורה במקוה ישראל.

יצא לצרפת, למד משפטים באוניברסיטת פאריס ובתרע"ה הוסמך לדוקטור למשפטים ועורך-דין (הדיסרטציה שלו היתה חיבור מדעי על חוקת הרפובליקה של פורטוגל). נסע לטאנג'ר שבמארוקו, עבד שם כעורך-דין, כתב בעתון הישראלי "לה ליברטה" (להגנה על עניני יהודי מארוקו) בטאנג'ר ועד שנת תר"פ היה גם מחנך ילדי השולטאן המארוקאני מולאי חאפיז.

חזר ארצה וב-1 בינואר 1921 נתמנה לשופט שלום ממשלתי בצפת ובטבריה. ב-1926 הועבר לתפקיד זה בחיפה וביום 4.12.29 נתמנה לחבר בית-המשפט לקרקעות ביפו,

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 312). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/312