Volume 1

Page 316

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

למד ב"חדר" והיה מנערי ירושלים הראשונים שהתקוממו בפועל למנהג המלמדים להכות את תלמידיהם (ואף השיב בידים למלמדו ר' יעקב הוברדיקה כפני התלמידים והכריחו בכך לחדול מחינוך בהרמת יד ושוט). אח''כ

למד תורה מפי דודו הרב הצדיק ר' מיכאל שפירא .

בתרנ"ט ירד ליפו ונכנס לעבוד כפקיד בבית-מסחר ואח"כ נתקבל לשותף בעסק ולמעלה מ-25 שנה ניהל את הפירמה טורקניץ-פרלשטיין ורכש לה שם טוב בחוגי הלקוחות היהודים והאחרים. היה חבר פעיל בלשכת "אחוה," והשתתף בה ביסוד החדר הדתי לאומי "תחכמוני(בניסן תרס"ה) וביתר פעולותיה לטובת הצבור. הצטרף לחברת "אחוזת בית" שיסדה את השכונה תל-אביב ובנה בה את ביתו ברחוב לילינבלום בין ששים ראשוני הבונים, ובחנוכת הבית עשה סעודה לעניים. היה חבר בועד שכונת תל-אביב.

אחרי שובו מהגירוש במוצאי מלחמת-העולם הראשונה התמסר לגאולת קרקעות והרחבת הישוב העברי מדרום ליפו. השתתף בהרחבת שטח בית וגן (היא בת ים), בנה לו שם בית ונבחר לחבר הועד והמועצה. יסד את השכונות מנורה א' וג' (נקראו כך על שם תכנית הרחובות שיסתעפו בצורת קני המנורה) מעבר למקור. ישראל ומנורה ב' בבת-ים. ביזמתו נרכשו קרקעות בדרום בשביל חברת הכשרת הישוב, עולי פולין, אגרובנק וקרית עבודה, ולבסוף מאות דונמים כשביל שכונה בשם "צל צח".

תמך בבנין בית-הכנסת הגדול בתל-אביב.

נפטר בביתו בבת-ים, כ"ט חשון תש"ב.

צאצאיו: שפרה אשת ישראל ורטהיים, לאה אשת אברהם מרימסקי, יצחק, רבקה אשת מרדכי מאיר ואהודה אשת שלמה בורנשטיין.

הרב נחום נתנזון

נולד בקיידאן, ליטא, בשנת תרכ"ח (1868), לאביו ר' משה, שהיה ידוע כתלמיד-חכם וירא-שמים וחרדי קיצוני, מלמד תורה לנערים. (נקרא בירושלים "ר' משה קיידאנער" על שם עיר מוצאו).

בתרל"ו עלה ארצה עם הוריו והתישבו בירושלים, למד ב"חדר", בתלמוד-תורה ובישיבת "עץ חיים'' והוסמך לרבנות.

נשא לאשה את רייזה בת הסוחר בן-ציון זילברשטיין (אבי בעלי הפירמה הידועה "האחים זילברשטיין") שיסד בירושלים את בית-המסחר הגדול לנייר וכלי-זכוכית, ואחרי החתונה נכנס לעבוד כפקיד בחנות של חותנו.

הדפיס והוציא יחד עם ר' חיים מיכל מיכלין סידורי תפילה בנוסח ספרד ואשכנז וספרי תהילים בצורה מוקטנת לתועלת הרבים, - דבר שהיה אז חידוש בירושלים.

בתרנ"ח השתתף ביסוד החברה "ישוב ארץ הקודש'' ששלחה בחורים מישיבות ירושלים להתמחות בחקלאות. כפועלים במושבות, אספה כספים מיהודי ירושלים ותמכה בבחורים ששכרם לא הספיק למחיה ואף ניסתה, לרכוש קרקע להתנחלותם במושבה מיוחדת. (כמה מבחורים אלה נשאו אח"כ בנות אכרים והתנחלו במושבות. והנם כיום אכרים ידועים בישוב).

בתרס"ב השתתף עם ר' חיים מיכל מיכלין ור' מנחם וולפינזון ביסוד "בית חינוך עוורים" (בגלל מחלת-עינים שפרצה אז נתעוורו ילדים רבים והיו זקוקים למוסד מתאים), ולפי הצעתו הצטרפו לפעולה החוקר הידוע: ר' אברהם משה לונץ (שהיה סגי-נהור) והד"ר גרשון יצחק קריצבסקי ושכללו את המוסד והעלו את רמתו, והוא;

ניהל את המוד כל זמן היותו בירושלים.

בתרס"ה היה פעיל בועד מזכרת משה מונטיפיורי ובועד חברת "זכרון משה" ברכישת הקרקע (48.426 אמות מרובעות) ובהשגת ההלואות ל-15 שנה מהקרן הנ"ל ויחד עם חברו יצחק נחום לוי טיפל בבנין השכונה זכרון משה. היה חבר ועד שכונת מזכרת משה , מראשוני החברים הפעילים ב"בני ברית" וממיסדי בית-הספרים "מדרש אברבנאל וגנזי יוסף" (הגרעין של הספריה הלאומית. והאוניברסיטאית), מגיד שיעורי תורה לתלמידי-חכמים ולהמונים, עסקן פעיל ושוקד להיטיב לזולת.

בתרע"ג יצא לאמריקה ונתמנה שם לרב. ממשיך לפעול שם לטובת בנין הארץ ולטובת מוסדות התורה והחסד של הישוב הישן.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 316). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/316