Volume 1

Page 325

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

נשא לאשה את רבקה בת-זקוניו של ר' יצחק ליפקין (מחלוצי המסחר העברי בארץ ופעיליו, עסקן צבורי משובח, שבשנת תרנ"ד יסד והקים בכספו את השכונה "שערי ירושלים", הנקראת שכונת "אבו בסל", ליד שכונת "שערי צדק").

כשיסד פרופ' בוריס שץ בשנת תרס"ו את ביתהספר "בצלאל" בירושלים נתקבל לעבוד בו בפיסול ובחריטה והיה מראשוני העובדים במוסד. פעם חרט על גרעין של חיטה פרק משיר השירים ונתפרסם לשבח בעבודתו.

בגלל חיכוכים שפרצו בינו ובין הפרופ' שץ (בגלל סירובו לעבוד בגילוי-ראש, ועוד) עזב ב-19.11.1913 את העבודה ב"בצלאל", יצא לאמריקה ושם הצליח במקצועו והיה תומך בכספו במוסדות ובמפעלים היהודיים בארץ.

גיסו הוא מר אהרן יעקב לוי , מהנהלת בנק אנגלו-פלשתינה בתל-אביב.

נפטר בניו-יורק, ט"ו ניסן תש"ו.

זאב (וילהלם) גרוס

נולד בטוקאי, הונגריה, בשנת תרי"ז ('1857), לאביו בצלאל. למד בחדרים ובישיבת פרסבורג והשתלם בהשכלה כללית ומסחרית. נשא לאשה את בת הרב זלמן שפיצר , רבה של "עדת ישראל" החרדית של יוצאי הונגריה בוינה (אשתו של הרב שפיצר היתה נכדת רבי משה סופר בעל ה"חתם סופר" ונינת רבי עקיבא איגר ). יסד בוינה יחד עם קרובי אשתו פירמה מסחרית גדולה בשם "יעקב שרייבר ושות" וניהל אותה. עסק שם במסירות בצרכי הצבור היהודי ופעל אף לטובת ארץ-ישראל.

כשחלתה אשתו במחלה חשוכת-מרפא עלה ארצה בתרמ"ח, יסד בירושלים את הפירמה היהודית הראשונה לקומיסיון ובתרמ"ט יסד אגף לעסקו ביפו והשתקע כאן. הוא ייצג בארץ את המוזיאון למסחר הווינאי ואת לשכות המסחר של אוסטריה והונגריה, הפיץ את תוצרת התעשיה של גרמניה ואוסטריה-הונגריה, קיבל מכ

תבים אישיים מאת הקיסרים וילהלם ופראנץ יוזף שהוקירוהו מאד, נוסף על ההכרה בתועלת שהביא לארצותיהם, ובשעת הצורך היה משתמש בקשריו רמי המעלה לטובת פיתוח מעמדו הכלכלי של הישוב. סלל דרכי שיווק לאכספורט הארצישראלי, הציג את תוצרת ארצנו בתערוכות בינלאומיות, עזר בעצה ובהדרכה ובהלואות ליצרנים ולסוחרים בעלי יזמה, כי שאיפתו העיקרית היתה לפתח בישוב העברי בארץ את המרץ הכלכלי הפעיל ואת מקורות הפרנסה. בשנים הראשונות. לפעולתו בארץ לא העיזו הסוחרים להזמין סחורות על חשבונם, ואז היה מזמין על חשבון עצמו, ואף משלם במזומנים, ולסוחרים היה נותן באשראי, או הזמין להם. בערבותו, כדי לעזור לביסוס המסחר העברי בארץ. כשלא שילמו לו חובות היה נמנע מנגישות ומתביעות משפטיות, באמרו: "הכסף ממילא נשאר במשפחה" (כלומר: בידי יהודים). הרבה לעזור לסוחרים זעירים ולבעלי מלאכה, ביחוד לעושי כלי-נוי מעץ-זית, והשל קיע עמל רב בהפצת תוצרתם בחו"ל. הלוה כספים לעולים חדשים לביסוס מעמדם. חי בחסכון ובצנע והיה מסור לפעולה לטובת הזולת. התענין בשיפור החינוך, וביחוד במתן עזרה וחינוך לילדי-הרחוב העזובים, ודרש ללמד אף את הבנות קריאה וכתיבה. נהנה בראותו אחרים מתבססים בעזרתו. עזר לאהרן איתין בהלואה לזמן ארוך להקים את בית-דפוסו המודרני ביפו (לפנים "דפוס איתין-שושני" וכיום "דפוס שושני" בתל-אביב), כן עזר לחיים יהושע גולדברג ("חיים בקר") ולבנו משה לקבל את נציגות הפירמה הוינאית "טירינג" וליסד ביפו ובירושלים בתי מסחר לאריגים ולבגדים מוכנים. בהמלצתו האישית נתנה פירמה הולנדית גדולה מכונות חדישות לבית-החרושת לשמן של בן-ציון ברסלב באשראי לזמן ארוך ובתנאים נוחים. גם לחקלאות ולפרדסנות הגיש את עזרתו.

בתרנ"ג, בבקורו השני של אחד העם בא"י, הציע לו להשאר בארץ והבטיח להשתדל אצל הקונסול האוסטרי שיקבלהו תחת חסותו.

נענה בין הראשונים לקריאתו של הרצל ועוד לפני הקונגרס הראשון שלח להרצל מכתב עידוד מירושלים, בו כתב בין השאר: "היה חזק ואמיץ במלחמתו לכ

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 325). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/325