מהסוחרים חטים ודורה בשביל הצבא, בהבטיחו לשלם במטבעות מתכת (כי הלירה הטורקית של נייר היתה ירודה בערכה עד קרוב לאפס, והשעה היתה דוחקת ולא היתה שהות להכריח את הסוחרים באמצעי לחץ לתת סחורה בעד מטבעות-נייר). אך הנסיגה באה בחפזון והמפקדה יצאה מהמקום מבלי לשלם. אז רכב אחריה לקלקיליה וקיבל 10.000 מג'ידיות במטבעות מתכת. בשובו נעצר ליד טחנות אבו-רבח על הירקון על-ידי המשמרות האחרונים של הטורקים הנסוגים, התחמק מהם וחזר למושבה ושילם לסוחרים את הכסף.
כשנכנס השלטון האנגלי הצבאי ונודע לו על הידידות בין סוואטיצקי ובין אנשי הצבא הטורקי, עצרוהו בתור חשוד בנטיה לאויב והחזיקוהו 19 חדשים תחת פיקוח במצרים ובינתים החזיקו הערבים באדמת ה"בצה". כשחזר אחרי המלחמה ניהל שנים אחדות משפטים עמהם ועם המועצה המקומית ותובעים יהודים שונים, ובסוף זכה ב-750 דונם ויתר השטח ניתן למועצה ולבעלי-זכויות יהודים אחרים ומשמש כיום לשיכון, מטעים ומפעלי תעשיה.
יוסף זינס
נולד בצפת, בשנת תר"ל (1870), לאביו ר' אליעזר , ותלמיד חכם, מכובד בעיני אנשי השלטון ומשתדל אצלם לטובת העדה.
למד בחדר ובישיבה. כשיצא לחיי המעשה עסק במסחר המכולת ובשמן. הצליח במסחרו והיה מכובד על הבריות בגלל נאמנותו בדיבורי וישרו במשאומתן, עניו בהליכותיו וצנוע במעשיו הטובים. תמך בבל דבר טוב ומועיל, וביחוד בישיבת בר-יוחאי ומושב זקנים במירון. היה נוח לבריות, וביתו וידיו היו פתוחים לכל נצרך. שלחנו היה ערוך לעניים רעבים, ולכן נקרא ביתו "בית כלבא שבוע". חיבב את ארץישראל ומימיו לא יצא ממנה.
נשא לאשה את רבקה בת חיים כהן.
נפטר בצפת, י"ז אלול תר"ץ.
צאצאיו: שלום (צ'רלי מוריס); חנה (ז"ל) ; גולדה אשת דוד קלירס; משה (מק מוריס) ; שושנה (דיוזה) אשת משה הרץ ; טובה אשת משה רוזנצויג; יוכבד אשת יצחק טיקטין; פנחס (פרסי מוריס); אברהם (אבי מוריס).
שבתי יוסף בן-שמש (שפקטורוב)
נולד ביקאטרינוסלאב, רוסיה, בחודש כסלו תרס"ב (1901) לאביו שמואל משה שפקטורוב (שמ"ש), ולאמו לינה בת אהרן קפלוניק .
אחרי שאביו עלה ארצה בתרס"ה עלה גם הוא עם אמו ושני אחיו בתרס"ז והתישבו ביפו. למד בביה"ס "תחכמוני" ואח''כ בביה"ס של חברת "עזרה" הברלינית ביפו ובבית-המדרש למורים של חברה זו בירושלים.
החל לעבוד אחרי מלחמת-העולם הראשונה כפקיד במשרדי ההנהלה הציונית בירושלים ועלה בדרגה עד שהיה מזכירו של הקולונל קיש בעת היותו מנהל המחלקה המדינית של ההנהלה הציונית. שימש מזכיר הנציגות היהודית בפני הועדה הבינלאומית לחקירת הזכויות על הכותל המערבי והופיע בתוך הנציגות היהודית בפני הועדה.
נשא לאשה את נחמה בת משה שמואל שינבוים (עץ-הדר). בתקופת עבודתו בהנהלה הציונית למד בשיעוריערב, השתלם בתורת המשפטים, ואחרי שהוסמך לעורך-דין והורשה לעבוד במקצוע זה נתמנה למנהל המחלקה המשפטית של "חברת הכשרת הישוב". השקיע הרבה מרץ ועבודה מסורה בסידור הצד המשפטי של רכישת קרקעות וגאולתן. העבודה הקשה והמאומצת ביותר מוטטה את בריאותו בגיל צעיר, והוא נפטר בירושלים, כ"ה סיון תרצ"ו (15.6.1936).
חבריו וידידיו נטעו לזכרו חורשה ביערות הקרן הקיימת לישראל.
צאצאיו: אלידע בנו ואורה בתו.