Volume 1

Page 359

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

טלת הרבנות הולמתו מכל הבחינות. הוא ציית להוראה, פשט את בגדי-החול, לבש קפטן, גידל פיאות ונכנס ל"ישיבת" ר' יהושע-ליב דיסקין (הרב מבריסק), אבל לא עמד בנסיון עד תומו, כי נמשך אל עבודת האדמה. חזר אל חבריו ביהודה והיה בין השבעה שעלו לגדרה בכ"ו כסלו תרמ"ה. כאן שינה את שם משפחתו להאזרחי.

פעם פרצה מריבה בינו לבין הירש, מנהל מקוה ישראל. כדי להטיל פחד על הירש, שלח לו מכתב כתוב בדם יונה. מעשה זה הגביר את חמתו של הירש, ששימש אז זמנית גם בא כח ועד חובבי ציון באודסה, לרגל פטירתו של אברהם מויאל, והוא הודיע לבני המושבה, במכתב מט' באלול תרמ"ז, שלא יתן להם כל סעד, כל עוד שהמזרחי ייחשב בין המתישבים. בני גדרה פנו בתלונה לפינסקר, אבל האזרחי החליט לא להיות אבן-נגף לחבריו והודיע לאוסוביצקי ולד"ר דארבללה, שהוא עוזב את גדרה. הם הודו לו על אדיבותו והקרבתו לטובת המושבה.

בשנת תרמ"ז עזב גם את הארץ וגלה לאמריקה. צעד זה הכאיבו מאד וגרם לו סבל נפשי קשה. כעבור שנים אחדות נתערער שיווי-משקלו הרוחני, הוכנס לבית מרפא לחולי-רוח ושם מת.

רבקה ליבוביץ (סברדלוב)

נולדה בפולטאווה, רוסיה, בשנת תרכ"ג (1863). אביה גבריאל היה איש אמיד, בעל בית מלאכה לחייטות ומחשובי הקהילה, גבאי ראשי בבית-הכנסת המקומי. הבית היה חדור אוירה דתית-לאומית מובהקת.

אחיה אליהו עלה לארץ כבילו"יי ב-1882 ולאחר שנוסדה גדרה, עלתה גם היא, בסוף תרמ"ה. בתחילה ישבה בראשון-לציון ובראשית תרמ"ו עברה לגדרה. היתה האשה השלישית שבאה לכפר.

מקום-דיור שימש לה - לול, אך העלמה בתהטובים לא התאוננה ונשאה בדומיה בתלאות יחד עם שאר המתישבים.

בח' תמוז תרמ"ז באה בברית-הנשואין עם דוב אריאל (ליבוביץ) וילדה את הבן הראשון לגדרה. אביו קרא את שמו בישראל אביגדור (אבי-גדור), לציון המאורע בחיי המושבה.

זכתה להיות בין מגיני גדרה. בשעת ההתנפלויות שהתנפלו הערבים על המושבה עמדה במבחן האש יחד עם חברותיה פאני חיסין, דינה שמעוני (שמעונוביץ) ושרה סגלוביץ. הן היו הנשים הראשונות שעמדו בשורות ההגנה על הישוב החדש.

אשה חרוצה וסבלנית. בשקט למופת משכה בעול חיי-הסבל בגדרה הבילו"יית. המכשולים והצרות לא הרתיעוה ולא עוררו בקרבה הרהורי-חרטה על דרכה. אולם החיים הקשים נתנו בה אותותיהם ולאחר שילדה את בנה השני לקתה במחלת-עיניים ובאין עזרת רופאים מומחים נסתמאה באחת מעיניה. אח"כ חלתה במחלת כליות קשה ולמרות טיפולו של חברה ד"ר חיים חיסין הוכרחה לנסוע עם בעלה לבירות לבקש מרפא למחלתה ושם מצאה את מותה וקבורתה.

נפטרה בט' אדר ב' תרס"ח.

צאצאיה: הבנים אביגדור (היה זמן מסויים המהנדס

הראשי של חברת "של" בארץ), אלישיב ז"ל (נפטר

בגדרה בג' אייר תרצ"ח), יחזקאל (יושב בגדרה); הבת

האחת לאה נשואה למורה דר. בירנבוים (היה מורה בגדרה ועתה מנהל ועד החנוך בקיפטון, דרום-אפריקה)

והבת השניה, פנינה , נשואה ליצחק נמירובסקי (היה אכר בגבעת עדה ועתה תושב תל-אביב).

מנחם נחום סמסונוב

נולד בהומל, רוסיה, בשנת תרכ"ז (1867), לאביו ר' אריה ליב , ממיסדי חדרה.

נתחנך חנוך מסורתי והשתלם בפנקסאות. היה מנהל חשבונות ופקיד בהומל.

בשנת תר"ן, בהיותו בן 23 שנה, עלה לא"י. שנה אחר כך עלו הוריו וששת אחיו והתישבו ב"חן" הידוע בחדרה. רכשו אדמה והקימו משק.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 359). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/359