Volume 1

Page 360

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

נשא לאשה את רבקה בת אברהם הלוי הקטין מהומל (נפטרה בחדרה ב' חשון תרפ"ה).

כל ימיו התמסר לעבודת האדמה, היה עובד חרוץ ואכר טוב.

השתתף בהגנת המושבה ולקח חלק פעיל בארגונים השונים במושבה. נפטר בחדרה ח' שבט תרצ"ג.

בתו רוחמה נולדה בחדרה וקבלה בחגיגת יובל ה-50 של המושבה תעודת "אזרחות החאן". נישאה לאכר צבי אהרנסון בחדרה, ממשפחת אהרנסון מזכרון יעקב. מתה בת"א בשמונה בינואר 1947. בנו ידידיה נפטר אף הוא.

רחל גראד

נולדה בעיר לידא, פלך וילנה, 23.9.1895, לאביה הרב זאב היילפרין שהיה ראש-ישיבה והיתה לו מגילתיוחסין על מוצאו מיחיאל היילפרין מחבר "סדר הדורות". למדה עברית בעודנה נערה והשתלטה בשפה בדיבור ובכתב ובספרות. גמרה גימנסיה רוסית בביא

ליסטוק ואח"כ את המחלקה למתימטיקה ב"קורסים העליונים לנשים" (אוניברסיטה מיוחדת לבחורות, כפי הנהוג ברוסיה הצארית) באודיסה, והוסמכה למתימטיקה. אחרי סיום הגימנסיה ב-1912 באה ארצה לביקור ושהתה כאן למעלה משנה וחצי.

אחרי סיום האוניברסיטה היתה מורה בגימנסיה-לוין בריגה, ואח"כ מורה בבית-ספר עברי בשטוקהולם ומורה ראשית בשיעורי-ערב לעברית. שם חיברה חזיון תנ"כי "יהודית והולופורנש" בחמש מערכות והצגתו על-ידי חובבים בעברית בבירת שוודיה עשתה רושם רב על הצבור היהודי ואף פורסמה לשבח בעתון "סוונקה איזראיליטן". נישאה לקומפוזיטור והמוסיקאי הידוע גב ריאל גראד. בסוף 1924 עלו ארצה והשתקעו בתלאביב.

כאן עסקה בהוראת עברית ומתימטיקה. תרגמה את "רוסאלקה" מאת פושקין וקטעים אחדים מאת טורגיניב. המחזה הנ"ל יצא לאור בדפוס בארץ-ישראל בשנת 1925. ועוד קודם לכן, ב-1912, יצא כאן ספרד. "שאלון גיאומטרי" בסטיריאומטריה, שהשתמשו בו בכמה בתי-ספר תיכונים.

אלתר לוריא

נולד בצפת, בשנת תקצ"ז (1837), לאביו שלמה זלמן מצאצאי ר' יצחק לוריא (האר"י ז"ל), ולאמו צפורה. בן שלשה חדשים היה בעת רעידת האדמה בצפת, בה נספה אביו. אמו עברה אתו לירושלים ונישאה למר רוזנצווייג, צורף זהב וכסף.

למד בתלמוד-תורה ובישיבה ומאביו-חורגו למד את המלאכה וכשגדל עבר ליפו ועסק במלאכתו. הוא היה איפוא אחד מהאשכנזים הראשונים ביפו, בעת שגם הישוב הספרדי היה בה עוד בראשיתו ודל במספרו.

בשנת תרי''ז (1857) נשא לאשה את חנה בת ר' אברהם שלוש , שעלה ממארוקו, אבי משפחת שלוש בארץ. והיה איפוא אחד מהאשכנזים הראשונים שהתחתן במשפחה ספרדית.

שנה אחרי נשואיו נפטר חותנו, ובנו אהרן (שנשאר יחיד להוריו אחרי ששני אחיו, יוסף ואליהו, טבעו בסערת הים בהגיע המשפחה אל החוף בעת עלותה ארצה), למד את המקצוע מגיסו אלתר, שהוטל עליו להיות כעין אפוטרופוס למשפחה המיותמת. אהרן שלוש זה היה אביהם של אברהם חיים, יוסף אליהו ויעקב שלוש .

אלתר לוריא היה מחלוצי יצוא תוצרת הארץ לאירופה בעקב קשרי המסחר שיצר עם אוסטריה בשלחו שמה למכירה תכשיטי-כסף וזהב בסגנון המזרח מיפו, וכך נודע ביפו בכינוי "צורף-הכסף האוסטרי".

בהיותו אשכנזי מושרש במשפחה ספרדית ובחיי הארץ בכלל ויודע ערבית מילדותו היה לעזר רב לעולים האשכנזים בעצה ובהדרכה וכמתרגם ומקשר ביניהם ובין תושבי העיר, היהודים הספרדים והערבים.

נפטר בירושלים בשנת תרכ"א (1861).

נולדו לו ארבעה בנים ומהם הסתעפה המשפחה בארץ ומחוצה לה, ואלה הם:

אברהם שלמה-זלמן (נפטר ביפו, כ"ז סיון תרנ"ו). צאצאיו: צפורה אשת דוד שאול, יוסף, ג'מילה (בלה) אשת איזידור כהן (קאהיר), ישעיהו אבא (תל-אביב), רוזה אשת מיכאל ברדי (קפריסין), רחל אשת דוד כהן (פרדס חנה), מרדכי (מרקו) (קפריסין), סלומון (טאנגאנייקה).

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 360). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/360