Volume 1

Page 361

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

שמעון (נפטר ביפו, כ"ט אלול תרנ"ח). צאצאיו: רחל אשת יצחק הורנשטיין, דבורה אשת משה נמירובסקי (רמת יצחק), דוד חי (אלכסנדריה).

אליהו (נפטר ביפו, י"ד תמוז תרס"ו). צאצאיו: דוד (קהיר), זכי (מותיקי משטרת תל-אביב), יעל.

מרקאדו ברוך (נפטר רווק ערירי ביפו, ז' שבט תרמ"ד).

חיים יהושע גולדברג ("חיים בקר")

נולד בירושלים, בשנת תקצ"ט (1839), לאביו פסח ולאמו רחל . למד בתלמוד-תורה ובישיבת "עץ חיים". נלקח לחתן לר' יעקב הכהן טרופ מגרודנה (שהיה החייט הראשון במקור, ישראל), שהשיא לו את בתו אסתר איטה , והמשיך ללמוד בישיבה. משנולדו לו ילדים החל לעבוד כעוזר במאפיה (מכאן כינויו "חיים בקר" כלומר: אופה).

בתרי"ט ירד ליפו, בעת שעוד לא היה בה אפילו מנין לתפילה, ורק עם בוא יהודים נוספים נוסד ביתהתפילה הראשון, משותף לספרדים ולאשכנזים, בבית חיים אמזלג . פתח חנות מכולת בשותפות עם חיים פינסקר, ומשנרצח שותפו בידי ערבים פתח אכסניה לעולים, ועל ידי קשריו הטובים עם פקידי הנמל והספנים הערבים הקל את העליה לחוף ופעמים רבות הצליח להעביר יהודים מהאניה ארצה דרך המחסום של גזירות השלטון, שחרר עולים "בלתי חוקיים" מהמאסר בערבותו, השיג לעולים כאלה פספורטים במחיר 2 פרנקים אף בתקופת החומרה היתרה. את העולים היה מדריך בעצה לסידורם בארץ ואת העניים שבהם היה

מארח באכסניתו ללא תשלום ולפעמים אף עזר להם בהלואות לסידורם הראשון. כן עזר בעצה ובהדרכה גם ל"מהגרים" פנימיים, בני ירושלים וחברון שבאו להתישב ביפו, וגם לגאולת קרקעות ביפו ובמקומות אחרים בארץ עזר בקשריו המרובים.

מתרמ"ג ואילך היה המוכתר הראשון של העדה היהודית ביפו, ואחד מתפקידיו העיקריים היה לגבות מהיהודים נתיני טורקיה את מס ה"עסכריה" - שהיה מוטל על נתיני השולטן הבלתי-מוסלמים לפדיון חובת השרות בצבא, שבן עד למתן ה"חוריה" (החוקה) בשנת תרס"ט לא נתקבלו "כופרים" לשרות בצבא.

בשנת תרנ"א (היא שנת גירוש מוסקבה), כשהתחילה העליה הגדולה, כמעט עליה המונית לארץ, ובגללה נתחדשה שוב גזירת הכניסה, והפעם בצורה חריפה ביותר: השלטונות היו אוסרים רבים מן העולים החדשים ומגרשים אותם מן הארץ ביד חזקה - עשה אז הרבה להמתקת דינה הקשה של "הפתקה האדומה". היה מן "המומחים" למשא ומתן עם פקידי החוף.

משהחל הבארון בנימין (אדמונד) רוטשילד לעזור למושבות שבארץ נתמנה חיים בקר מטעם הפקידות שבארץ לסוכן לקבלת הכספים הבאים מאת הבארון ולמסירתם לתעודתם. את הכספים, שהעביר הבארון עלידי הבנק "קרדיט ליאוני", היה חיים מקבל מאת הסוכן היפואי של הבנק (ג'וברין לאסיף, ערבי נוצרי שגר בשכונת עג'מי) במטבעות זהב וכסף, העבירם לביתו בסלים מכוסים ירק מלמעלה ואח"כ היה מעביר את הסכומים למושבות לפי הרשימות. כן הוטל עליו מטעם הפקידות לטפל בעניני רשיונות לבנין בתים במושבות. רשיון חוקי ממש היה צריך לקבל מהממשלה המרכזית שבאסטמבול, וזו היתה דרך ארוכה ומיגעת וכרוכה בהוצאות-שוחד רבות ולא תמיד הצליחה. לכן סידר עם אנשי השלטון ביפו, שיסכימו להרשות בנין רפתות (ביניהן גם "רפתות" בנות שתי קומות, בצורת בתי-דירה יפים), ובסוף היו אנשי השלטון משבחים אותו בפניו על יפי הרפתות שבנה, וכמובן גבו בעדן את המס של בתים.

כשגדל הישוב העברי ביפו לקח לו לעזרה את יצחק הררי , מקודם פקיד גבוה במשרדי השלטון בירושלים, כמוכתר העדה הספרדית ביפו.

להצעת זאב (וילהלם) גרוס שלח את בנו משה לוינה לקבל בשבילו את הנציגות הארצישראלית של הפירמה "טירינג" לאריגים ולבגדים מוכנים, ויסד בענף זה בתימסחר גדולים ביפו ובירושלים, שהתקיימו עד לפני מלחמת-העולם הראשונה, ובהם קיבלו את הכשרתם המקצועית כמה מותיקי המסחר בענף זה בארץ.

כשפרצה המלחמה עבר אל בנותיו לפתח תקוה, אך התגעגע לעיר שבה פעל כיובל שנים וחזר ליפו.

נפטר בתל-אביב, י"ג טבת תרע"ז, ונקבר בבית הקברות הישן.

צאצאיו: משה, פסח (רוקח באמריקה), פייגה אשת אברהם ינובסקי (ממתנחלי פתח תקוה), רבקה אשת יהודה ליב בוכמן, רחל אשת פנחס שווארצברג (באמריקה), שרה אשת עקיבא יעקבסון (ממתנחלי פתח-תקוה מקבוצת ה"ביאליסטוקאים") ומרים אשת ידידיה רובו ביץ (רוקח בירושלים).

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 361). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/361