Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 1

Page 378

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הערות והארות משלו. חיבר את הסיפורים "הנזירה", "באבאג'אן", החוברת "יוסף איננו". הוציא יחד עם שותפו הרב נחום נתנזון סידורי תפילה וספרי תהלים בצורה קטנה (ספרי-כיס שימושיים) בנוסח אשכנז וספרד - דבר שהיה חידוש בירושלים בזמן ההוא.

מראשוני בני הישוב הישן שהחלו לדבר עברית והצטיין במבטא נקי ודייקני והיה נואם מלהיב (היה מגדולי המשחקים בשחמט וניצח במשחקים סימולטאניים).

בשנת תרצ"ד עבר לפתח-תקוה, בה היה לו רכוש קרקעי, והיה שם חבר הנהלת בית-הכנסת הגדול "בית יעקב".

למלאות לו שבעים שנה (שבט תרצ"ז) הוציאו מוקיריו לכבודו ספר יובל בשם "תפארת שיבה ספר החיים".

נפטר ברמת-גן, ט"ו אב תרצ"ז והובל לקבורה בירושלים.

צאצאיו: ד"ר יעקב אליעזר, רוקח חימאי ועסקן צבורי, בנימין פייבוש, רחל אשת הסוחר שמעון קפלן, אהובה אשת יצחק פייג בירושלים.

ד"ר ישראל בן-זאב

נולד בירושלים, כ"ב תמוז תרנ"ט (1899), לאביו ר' מנחם ואלפינזאהן והוא דור חמישי לר' אברהם ואלפינזאהן משקלוב, מתלמידי הגר"א, מאנשי "חזרן ציון" שעלו ארצה בשנת תקס"ט, ונתמנה על ידי ר' ישראל משקלוב , בעל "פאת השלחן", לדיין של עדת האשכנזים הפרושים שיסדו בצפת.

למד בתלמוד-תורה, ואח"כ בבית-הספר למל, גמר את בית-המדרש למורים של חברת "עזרה" הברלינית ובשנת 1915 נתמנה למורה ביפו.

בשנות 21- 1919 למד בבית-המדרש למורים הערבי "דאר אלמועלמין" בירושלים, השתלם בידיעת השפה הערבית וספרותה וקשר קשרי ידידות עם עשרות צעירים ערבים בני המשפחות המיוחסות, התופסים כיום מקומות חשובים בחיי הצבור, החברה, הספרות וההנהגה של הערבים בארץ ויש לו גישה אליהם אף בימי מתיחות המטופחת בידי זרים בין שני העמים.

ב-1922 ירד מצרימה, למד באוניברסיטה בקאהיר, גמר את לימודיו וקיבל תואר דוקטור בעד ספרו הגדול על "היהודים בערב בתקופת הופעת האיסלם". ספרו זה (בערבית) יצא בשנת 1927 ב-7000 העתקות בהוצאת החברה המצרית המוסלמית הידועה "חברת הפרסומים והתרגומים". חברה זו הוציאה אחר-כך את ספרו על תולדות השפות השמיות ב-1929 ואת ספרו על חיי הרמב"ם וספריו ב-1935 . בעברית פרסם ב-1928 את הספר "היהודים בערב" וב-1931 חוברת "על התפלה".

בשנת 1923 נשא לאשה את שושנה בת יצחק יעקב וגיטל דינוביץ מירושלים..

אחרי גמרו את לימודיו באוניברסיטת קאהיר יצא לגרמניה להשתלם במדעי המזרח באוניברסיטאות ברלין ופראנקפורט ע"מ, וכאן קיבל בסוף 1932 תואר דוקטור שני בעד ספרו "יהודים ויהדות במסורת האיסלאמית", שיצא בשעתו בגרמניה בהוצאת אוניברסיטת פראנקפורט וכעת עומדת החברה המצרית הנ"ל להוציאו בערבית. בתקופת לימודיו בגרמניה חיבר בגרמנית ספר על "מומרים יהודים בתקופת הופעת האיסלאם".

כשחזר מגרמניה נתמנה למרצה מן המנין באוניברסיטת קאהיר וב"דאר אלעולום" והמשיך בפרסום מחקרים שונים בתולדות הספרות הערבית ובדברי ימי ישראל בארצות ערב ובמצרים, וכן מאמרים בעתונים היומיים "מוקאטאם", "אהראם", "סיאסה", "רסאלה" ועוד ובשבועונים וירחונים שונים. ב-1927 יזם והשתתף עם דוד תדהר, חיים צדיקוב, נזאיר דהאן, משה בן-אשר ואחרים ביסוד המועדון העברי, שנועד לתת חינוך לאומי עברי ליהודי מצרים. כן השתתף עם המנוח יוסף קטאווי פחה ראש עדת ישראל בקאהיר ועם ראש הרבנים רבי חיים אפנדי נחום ביסוד החברה לחקירת דברי ימי ישראל במצרים ובמשך שנים שימש בהתנדבות כמזכירה של חברה זו.

בתקופת שבתו במצרים צילם את כל עתיקות היהודים בקאהיר, פוסטאט, מחאלה ראשיד ואלכסנדריה לצרכי ספר שהוא מכין בשם "גנזי היהודים במצרים" וכן לצרכי ספר באנגלית בשביל "חברה יהודית לפרסומים" בפילאדלפיה על הארכיון היהודי בקאהיר, המכיל תעודות על בתי-כנסיות, בתי קברות, גזרות, מו"מ בין ה"רבנים" והקראים - חומר היסטוריוגרפי עשיר מאד על תולדות היהודים במצרים באלף השנים האחרונות.

ב-1938 חזר ארצה והוזמן מטעם מוסדותינו העליונים לתכן תכניות בדבר שיפור הוראת השפה הערבית בבתי-הספר של כנסת ישראל, ומ-1943 הוא משמש בתפקיד מפקח על לימוד הערבית בבתי-הספר. בתקופת שרותו זה ארגן קורסים להכשרת מורים להוראת הערבית, חיבר ספרי לימוד לערבית מדוברת למתחילים ולמתקדמים, המכילים גם חומר פולקלורי והופיעו

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 378). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/378