Volume 1

Page 382

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לפועל שורה של נסיונות חשובים בגידול עופות אשר המעשה והמדע משולבים בהם.

בשנת 1919 נתמנה למנהל משק נרחב לגידול עופות בג'קסון שבמדינת לואיזיאנה.

חקירותיו בגידול ומחלות עופות שפורסמו בעשרות מאמרים בכתבי עת שונים ובהרצאות באגודות המחקר שהוא חבר בהן, הנן מורה-דרך לענף גידול העופות, ומקיפות את כל הצדדים של המקצוע וענפי-הלואי השייכים לו, כגון: איכסון העופות, הזנתם, דרכי גידול הצמחים להזנתם, הדגירה המלאכותית בשיטות שונות, רבוי הטלת הביצים, מחלות-עופות והחיסון מפניהן, חישובים כלכליים ומעשיים, השפעת האקלים ועוד, ואם כי שדה הפעולה נמצא לו באמריקה מכוון הוא את כל מחקריו גם לצרכי ארץ-ישראל.

בשנים שלאחרי המלחמה העולמית הראשונה עובדו תכניות על ידי ההסתדרות הציונית לבנין הארץ והוטל עליו התפקיד הכפול לחקור את אפשרויות פתוח הענף בארץ-ישראל ולאחר חקירה ללחום את מלחמת הענף. במרץ ובמסירות התמסר לתפקידו זה ופרי חקירותיו הובא בתזכיר גדול ומפורט לפני ההסתדרות הציונית, (מגדל העופות בארץ ימצא בו ענין רב) ונתפרסם בעולם כאחד הגדולים במקצוע גדול ומחלות עופות.

החוקר המפורסם סיר אדוארד בראון נשיא ההסתדרות הבינלאומית של מדריכים וחוקרים לגדול-עופות בלונדון שבקר באוניברסיטת טקסס נתרשם מאד מחקירותיו והישגיו המדעיים, ומאז באו בחליפת מכתבים מקצועיים.

משנודע לסיר אדוארד בראון הנ"ל אודות חפצו לחזור לא"י כתב לו בין השאר ..."אחד מראשי המדינאים שלנו סיר הרברט סמואל שהשפעתו מרובה על הקהלת העברית בארץ זו, הולך לא"י לשם חקירה בדבר בנינה. אני מכיר אותו וכבר דברתי עמו על אודותיך וע"א תכניותיך. קרוב לודאי שאראהו לפני נסעו מכאן".

בדרכו לא"י בשנת 1921 נתעכב בלונדון ונפגש עם סיר אדוארד בראון שמסר לו מכתב המלצה לסיר הרברט סמואל. בדרך יצר קשרים עם חוגי המקצוע בלונדון וערך סיורים בחוות אנגליות וחזר באותה שנד. ארצה לבקר את הוריו ולנסות להקדיש את ידיעותיו לפיתוח ענף גידול העופות בארץ.

לאתר סיורים בחקלאות המתפתחת בארץ פרסם ב"השדה" ובשבועון האנגלי-יהודי "די פלשתיין וויקלי" בירושלים סקירה מקצועית: "כיצד לגדל עופות בארץישראל". ניסה ליסד בקרבת חיפה משק-דוגמה לגידוליעופות, אך בגלל יוקר הקרקע הוכרח לוותר.

נשא לאשה את אסתר בת אבנר לורברבוים מצפת ויצאו שוב לאמריקה. שם הוזמן שוב לעבודה מדעית בשרות הממשלה, במעבדה הביאולוגית לנסיונות במוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע בניו-יורק.

צאצאיו: רות, שושנה ואבנר.

אריה ליב מקלף הי"ד

נולד בבראינסק, פלך גרודנה, רוסיה-פולין, בשנת תרל"ו (1876), לאביו ר' אברהם , חובב-ציון ותיק. נתחנך חינוך תורני בחדרים ובבית-המדרש.

בתרנ"א עלה ארצה עם הוריו והמשיך ללמוד בישיבה בירושלים. בן 18 עבר לפתח-תקוה להתמחות בחקלאות במשקי אחיו הגדולים. בתרנ"ו נשא את בת יה חיה בת ר' יחיאל צ'מרינסקי, ממיסדי השכונה מחנה יהודה בירושלים ונוטע כרם במוצא.

יושבים (מימין לשמאל): אריה ליב; בתיה חיה;

עומדים: מינה; אברהם משה; רבקה.

נבחר מטעם פקידות הבארון בין בני האברים וטובי הפועלים החקלאים להתנחלות במושבה מתולה. חי ועבד שם ארבע שנים בתנאים קשים של חלוציות, כיבוש ושמירה. בשמרו באחד הלילות על הגורן יחד עם חברו האכר בכור מושון (חותנו של הרב שבתי בחבוט מבירות), התנפלו הדרוזים על הגורן, חברו נרצח והוא ניצל בנס. היה מתחרה עם הערבים והדרוזים ברכיבה ובזריקת כידונות.

חזר לפתח-תקוה והיה הראשון שהשתמש במחרשה הגדולה "מאניז"'. עבר למוצא, אל הכרם שנטע שם חותנו, השקיע עמל שנים רבות בפיתוח משק למופת. הוכר כמומחה חקלאי, הוזמן לבדיקת אדמת חולדה לפני שנגאלה על-ידי הקרן הקימת ונתן את הדרכתו להכשרת הקרקע.

בעשרים וחמש שנות עבודתו במוצא היה ביתו מרכז החיים במושבה הקטנה, חינך את בניו לתורה ולעבודה וקיים יחסי ידידות אף עם הערבים השכנים.

בערב שבת, י"ז אב תרפ"ט, פרצו המהומות הערביות בירושלים. למחרת, בשבת בבוקר, ביקר אצלו

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 382). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/382