Volume 1

Page 398

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בשנת תרס"ו חיסל את עסקיו בגולה ועלה לארץ עם כל משפחתו. השתקע בראשון לציון ועבד בהנהלת פנקסים ביקב. היה חבר ועד המושבה מטעם התושבים בשנים תרע"ב-תרע"ז.

בבואו לארץ שינה את שם משפחתו ל"בן-נון" והיה חותם על מכתביו הרבים, שהיו כתובים עברית למופת, בשם "יהושע בן-נון".

לאחר שנפטרה אשתו בתרע"ד עבר לתל-אביב. אהב את העיר העברית ואף בשנותיו האחרונות, כשנתערער מצב בריאותו, לא ויתר על טיול ברחובותיה. רוחו היתה תמיד טובה עליו ואף בזקנתו המופלגת היה רענן וער, עד שביאליק כינה אותו "הזקן-הצעיר".

מת משבץ-לב בתל-אביב אור לכ"ו אדר תרצ"א ונקבר בבית העלמין הישן.

צאצאיו: לאח אשת צבי הורביץ (גדרה), חיים-יצחק (ז"ל), עמנואל, גרשון (אף הוא למד בצרפת ונפטר שם

בדמי ימיו), בילה ורוחמה שנישאו לשני האחים יעקב

ויהודה ויסמן במצרים. ארבעה מנכדיו ושלשה מניניו התגייסו לצבא-הברית במלחמה האחרונה.

ד"ר חיים יאיר טויבנהויז

נולד בצפת י"ז טבת תרמ"ח (1888) לאביו ר' מאיר (ממשפחת רבנים ואדמו"רים מגליציה שגם ר' מאיר'ל

מפרימישלאן נמנה עליה) סופר, חלוץ העבודה והתרבות החדשה ועסקן במפעלי חסד בצפת, ולאמו בת- שבע בת הרב אברהם שלמה גולדנבוים מצאצאי המגיד הגדול ממזריץ, חבר בית-הדין הרבני בצפת.

למד בילדותו בחדר ואח"כ בביה"ס של כי"ח והצטיין בלימודיו, עזר להוריו במלאכת הסריגה והמשיך להשתלם בהדרכת אביו בתלמוד, בשפה העברית ובדקדוקה וספרותה. הצטיין בנעוריו בהענקת הסברותיו היסודיות על צפת וסביבתה לאורחים חשובים שהתארחו בבית אביו בבואם לעליה למירון בל"ג בעומר.

בן 18 נתמנה למורה לעברית, תנ"ך והיסטוריה בביה"ס של כי"ח בצפת ואח"כ בטבריה ובחיפה. כבש מקום נרחב ללימודים העבריים בבתי-הספר שלימד בהם והפיץ בין הנוער את העתונות העברית וביחוד את. "הפועל הצעיר" (דבר שבתנאי הימים ההם היה דרוש לו אומץ והעזה). הוא הקים דור של תלמידים המזכירים את מורם זה לברכה עד היום הזה. נשא לאשה את מתיה בקמן מנהלת ביה"ס לבנות שיסד אביו בצפת.

אחרי החתונה יצא עם רעיתו לאיסטמבול ולמד שם. במשך שנה תורת המשפטים ושפות המזרח, ועם פרוץ המלחמה העולמית הראשונה יצאו לברסלאו אשר בגרמניה, והוא נרשם באוניברסיטה ללמוד פדגוגיה ופילוסופיה, וגם רעיתו המשיכה להשתלם בפדגוגיה, והוכתר בתואר דוקטור לפילוסופיה. ואולם בחובב הטבע הקדיש את עצמו בברסלאו ללמודי הגיאולוגיה, המינרולוגיה והפליאונטולוגיה, ענף של חקר הטבע המודרני הרחוק מאד מדרכי הלמוד של הסטודנטים היהודים בזמנו שהיו נוטים ללמודי הרפואה, המשפטים או הטכניקה. שמע תורה מפי גדולי הפרופיסורים למקצועות אלה, פרופ. פרך לגיאולוגיה ופליאונטולוגיה, פרופ. הינצה למינרולוגיה באוניברסיטה המלכותית ובביה"ס הטכני הגבוה.

פרנסתם היתה משכר תרגומים שעשו מספרים ומעתונים ומהשעורים וההרצאות שהוא נתן שמשכו קהל שומעים רב, ועל הכל נזקקו לחבילות מזון שהוריו שלחו להם בקושי רב כדי שיעברו את מצוקות המלחמה.

על יסוד מחקרו הגדול והמקיף על "האמוניטים של תצורת הקרטיקון בארץ-ישראל ובסוריה" קבל את התואר דוקטור לגיאולוגיה בתוספת הציון ,Cum Laude' (בתהלות ובתשבחות). מחקרו זה פורסם בשנתון מדעי גדול בגרמניה שהיה בררן-קפדן בקבלת חומר לפרסום, ודיסרטציה דוקטורית רגילה לא היה מפרסם אפילו תמורת תשלום מאת המחבר, ואת המחקר הזה לא רק פרסם אלא אף שילם לו שכר-כתיבה ביד רחבה. המחקר החשוב הזה הוא תגלית מדעית מקורית ראשונה ויחידה והעמידה את החוקר בשורה הראשונה של מדע הגיאולוגיה. חיבורו הנ"ל על האמוניטים הגדיל את פרסומו בעולם המדע, והפרופ. בלאנקנהורן שערך סיורים גיאולוגיים בארצנו בעזרת אהרן אהרנסון, הביע את משאלתו שיהיה לו חבר שותף לעבודה כמוהו להמשכת החקירות בארץישראל והצטער על כך שהוא אינו בארץ-ישראל.

כתב מחקרים על אוצרות ים המלח, על חמי טבריה. ועל אוצרות המינרלים בארץ-ישראל.

אחרי סיום הלימודים נשאר עוד זמן מה כעובד מדעי במכון הגיאולוגי של אוניברסיטת ברסלאו. מורו פרופ. פרך בחר בו והטיל עליו למיין ולהגדיר את האוסף של בלאנקנהורן ואת אוסף האמוניטים הארצישראליים ממוזיאון שטוטגארט. הגדיר את כל החומר הרב וקרא אותם בשמותיהם על האמוניטים הנמצאים במספר רב באוניברסיטה העברית שרכשה אותם ומהוה יסוד למחלקה הגיאולוגית שלה.

בתקופת לימודיו בברסלאו עבד שם עבודה תרבותית עברית בין הנוער היהודי, יסד ספריה עברית גדולה

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 398). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/398