Volume 1

Page 399

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ואגודת דוברי עברית. כשבקר נחום סוקולוב בברסלאו נתרשם מאד מכל העבודה העברית-תרבותית שהפיץ בין הנוער היהודי וכגיאולוג היה ידוע לו והביע לו זאת בפגישתו: "שמך ידוע לי כאיש מדע גדול מהיחידים בין היהודים במקצוע זה".

עד כמה אהבתו לארץ-ישראל ולשפת ישראל היתה גדולה תעיד עובדה זו: ד"ר וואלטר שטיינץ (ששאף ליסד בא"י תחנת נסיונות לחקירת החי-בים) שהיה משומעי הרצאותיו, פנה פעם למרצה ושאלו אם יש לו ספוק רוחני מהרצאותיו. הוא ענה לו: "אילו הייתי מרצה בעברית ובארץ-ישראל הייתי מאושר ושמח יותר".

אח"כ הוזמן על ידי הרב פרופ. מרגליות למשרת מרצה בבית-מדרש לרבנים ולמורים בפירנצי שבאיטליה, אך בגלל היותו עסוק במחקריו בגיאולוגיה ובמינרולוגיה בברסלאו הוכרח לוותר על ההזמנה רבת הכבוד והתועלת.

אחרי גמר מלחמת העולם הראשונה אמר לשוב לארצנו ולהקדיש לה את עבודתו וידיעותיו בתורת הדומם, אך במנהלת האוניברסיטה לא נמצאו ההבנה והיכולת לקבל את השרות הזה מאת בן-הארץ שנתפרסם לשבח בעולם הגדול ולכן הכריחהו מצבו החומרי, לקבל משרת מנהל בית-ספר עברי בלונדון. גם שם נתפרסם במהרה בחוגי המדע וראשי הרבנים ד"ר גסטר וד"ר הרץ חיבבוהו והוקירוהו בשל שפע ידיעותיו ומידותיו האציליות.

לאחר שנים אחדות נתמנה למנהל ביה"ס העברי של קהלת בלפאסט (בירת צפון- אירלנד). יסד ונהל את אגודת הסטודנטים העברים, יסד תנועת צופים עברית, ספריה עברית גדולה, השתתף ביסוד "אגודת הציונים הצעירים", נבחר לנשיא-הכבוד שלה והפעיל אותה למען ארץ ישראל. את בית-הספר העלה לרמה גבוהה מבחינה עברית וכללית.

יצר בעזרת אשתו אגודת דוברי עברית ואגודה דרמטית עברית. ביתם היה בית עברי-ארצישראלי, תלמידיו דיברו עברית גם בביתם. בנם היחיד נעים שנולד להם בלונדון נתחנך על ברכי השפה העברית.

מכתביו אל הוריו היו חדורים אהבה ומסירות לארץ ישראל והוא נכסף לחזור לארצו ולהעמיד לרשותה את כוחו המדעי ואת מרצו האישי. באחד המכתבים הוא כותב : "לו ידעתי כי יש בשבילי איזה שמץ של תקוה לאיזו פרנסה בארץ-ישראל מה מאושר הייתי לו יכולתי לשוב שמה". הוא התפטר ממשרתו על מנת לחזור ארצה. בנסעו ללונדון לסדר את ניירותיו, הצטנן בדרך, חזר לבלפאסט ואחרי חדשי מחלד, אחדים נפטר בבלפאסט ביום כ"ד אדר תרפ"ח (16.3.28).

ישראל שוחט

נולד בליסקובה, מחוז וולקוביסקי, פלך גרודנה, בשנת תרמ"ו (30.1.1886), לאביו דוב , בעל האחוזה בלה-וולקה, ליד סופוצקין, פלך סובלק, ולאמו טויבה (אחות החוקר אברהם אליהו הרכבי). קיבל חינוך יהודי מסורתי, השתלם באופן פרטי בהשכלה כל

לית, למד בבית-ספר למסחר בוארשה ואח"כ במכון לאגרונומיה בהאלה שבגרמניה.

הצטרף מנעוריו לתנועה הציונית, וביחוד לאגף הסוציאליסטי שלה "פועלי ציוך, היד, בין הראשונים שעשו לה תעמולה ונפשות בפולין וממארגני ההגנה העצמית היהודית בגרודנה והסביבה בשנות הפרעות 1903/04 (שמה עבר אביו לגור אחרי שמכר את אחוזתו ועסק במסחר יערות).

עם התגברות הריאקציה ברוסיה והרדיפות נגד שוחרי החופש ולוחמיו, עזבו ראשי הפעילים ב"פועלי ציון" את רוסיה ופולין ועלו לארץ-ישראל בזרם "העליה השניה", ובתוכם גם ישראל שוחט, שעלה בשנת 1904. עבד כפועל חקלאי בפתח תקוה וביקב בראשון לציון והיה מראשוני פועלי ציון בארץ ומראשי הפעילים, טעם גם טעמה של הקדחת, התגבר עליה והמשיך לעבוד. עבד

זמן מה כעוזר ארגוני לישראל בלקינד במוסד "קרית ספר" במאיר שפיה לחינוך יתומי הנספים בפרעות קישינוב שאספם והביאם ארצה (הגרעין הראשון של "עלית הנוער").

בספטמבר 1907 יסדו את המיסדר החשאי "בר גיורא" (כינויו המקוצר ב"ג), במטרה לפתח ולארגן צעירים עברים לפעולות לאומיות-ישוביות, שבהן צריך להתגלות מצד הישוב כח ממשי. מתפקידיו של המיסדר היו כיבוש עבודות (שהיו נחשבות במונופולין ערבי, שליהודים אסורה הגישה אליהן), שמירה והגנה, וכל פעולה חלוצית הדורשת חרוף-נפש והתגברות על קשיים אישיים ומכשולים כלליים. החברים הראשונים של ב"ג היו:

ישראל שוחט, יצחק בן-צבי, ישראל גלעדי, מנדל פור טוגלי, צבי בקר, אלכסנדר זייד, יחזקאל חנקין, מאיר חזנוביץ, יחזקאל ניסנוב, משה גבעוני וסעדיה פז, ולמפקדם הראשון נבחר ישראל שוחט. ששה מהחברים התרכזו בחות סג'רה של פקידות יק"א, המקום היחידי שהיתה נוהגת בו עבודה עברית טהורה, וכאן יסדו יחד עם מניה

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 399). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/399