Volume 1

Page 418

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הרים א'' ב' וג' (ובתפקיד זה ישב סכסוכים בין הספרדים לאשכנזים), שופט בבית-משפט-השלום העברי בת"א, ממיסדי "עונג שבת" וחבר ההנהלה, חבר ועד הקהלת ואח"כ חבר המועצה הדתית של הקהלה חבר פעיל בחוג למען "הבימה" וגזבר-הכבוד שלו, חבר ועד "בית ביאליל", חבר ועד החברה העברית לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, חבר ועד הליגה למען חבר הלאומים, חבר בלשכת הבונים החפשים ובלשכת "בני ברית".

.ב-1932 עבר בהצטיינות את הבחינות של Institute Commeree of באנגליה וקבל את התואר Fellowship של אותו מוסד.

הקדיש בנוה-צדק בית ששויו 15.000 לא"י לבית מדרש בשם "מדרש גבריאל" לזכר בנו גבריאל הי"ד, שנהרג על-ידי מרצחים ערבים מהמארב.

ידו היתה פתוחה לעזרת מפעלי הצבור וליחידים במתן בסתר, הושיט עזרה רבת-ערך בעצה ובהדרכה ובידיעת השפה לפעולות גאולת אדמה.

היה אהוב ומכובד גם בעיני הערבים, שידע באופן יסודי את שפתם, ספרותם ומנהגיהם ובקשריו עם נכבדי הערבים הביא תועלת רבה לשלום הישוב ולהתפתחותו. כתב שירים רבים בעברית ובערבית ומאמרים בעתונות. גם העתונות הערבית נתנה מקוםכבוד לשיריו ולמאמריו, וגם למחקריו, בהם הוכיח, כי שירים ערבים ידועים, שנחשבו כיצירות משוררים ערבים, הם ממקור ישראל, מאת משוררים יהודים בתקופת ספרד. הערבים המלומדים כיבדוהו בכינוי "המשורר הישראלי" ואף בתור נואם היה מכובד עליהם, כי דבריו היו מתובלים בשיר ובמליצה ובטובטעם.

כשמלאו ארבעים שנה לעבודתו בבנק אפ"ק רשמוהו המנהלים והפקידים של הבנק בספר הזהב של הקרן הקיימת לישראל, ואחרי חדשים אחדים נפטר בתלאביב ביום י"ד ניסן תש"ד (7.4.44).

צאצאיו : מרגלית אשת משה חבצלת: גבריאל (הי"ד): מאירה אשת וולטר אדם: לאה אשת דוד לובינסקי; שלמה.

פאניה (שרה פייעה) פינברג (בלקינד)

נולדה בלאהויסק, פלך מינסק (רוסיה הלבנה) בר"ח שבט תרט"ו (1855) לאביה מאיר בלקינד , מורה לעברית, תלמיד-חכם ומשכיל. למדה מפי אביה ובבית הספר לבנות בבוריסוב. אח"כ עברה אל אחותה אולגה בפטרבורג כדי להמשיך למודיה, אבל כשקמה תנועת ביל"ו החליטה להצטרף כשני אחיה הבילו"יים ישראל ושמשון אל בוני הארץ. בכ"ט אלול תרמ"ב הגיעה לחוף יפו והתגוררה יחד עם הבילו"יית דבורה סירוט בבית אנטון איוב ואליהן נצטרפו פאני פריזר וחסיה בנינסון. כתבה לאחותה אולגה מכתב נלהב על תחית הארץ והדברים פורסמו ב"המליץ" בה' חשון תרמ"ד.

כאשר יצאו שני אחיה ישראל ושמשון עם קבוצת בילו"יים לראשון-לציון להיאחז בה, נלוותה אליהם.

נישאה לישראל פינברג, אחיו הצעיר של מיסד המושבה יוסף פינברג, בי"ב אדר תרמ"ה והשתקעה יחד עמו בגדרה. הקדישה כוחותיה לפיתוח המושבה והיתה בין מגיני הנפש והרכוש בפני פורעים ערביים. מגדרה עברה לחדרה. בכל שלש המושבות הללו השתתפה בייסודן ונשאה בסבלותיהן יחד עם המתישבים האחרים. הצטיינה במדת הכנסת אורחים וביתה היה פתוח

לבל נזקק לסעד ועדוד. החזיקה מעמד בכל האסונות המשפחתיים שניתכו עליה: בעלה נלקח ממנה בגיל העמידה ובנה יחידה אבשלום נעלם לנצח בלכתו במדבר בשליחות "נילי".

אחר מות בעלה המשיכה לטפל במשקה בחדרה ובשנותיה האחרונות עברה לראשון-לציון, בקירבת משפחת אחיה שמשון.

מתה בגיל 82 בי"א שבט תש"ב ונקברה בראשוןלציון.

צאצאיה: אבשלום (מראשי "נילי", נפל חלל במדבר סיני, בתרע"ה,), שושנה אשת המהנדס וילבוש וצילה, אשת עו"ד זאב שהם בחיפה.

נחמן מרקוס

נועד בעיר בוטושאני, רומניה, בשנת תקצ"ה (1835), לאביו ר' מרדכי . למד בחדר ובישיבה בעיר הולדתו. בן 17 השיאוהו והיה סמוך על שולחן חותנו והמשיך לעסוק בתורה. אח"כ יצא לחיי מעשה, פתח בעיר באקאו בית-מסחר לקמח והצליח בו. תוך התעסקות במסחר המשיך לקבוע לו עתים ביום ובלילה ללמוד בגמרא ובפוסקים, ואף בספרי הקבלה והזוהר, והגיע בהם לבקיאות גדולה. כן עסק בצרכי צבור, בצדקה ובגמילות-חסדים ושקד מאד לקיים מצות מילה כמוהל מומחה, בלי קבלת תשלום, וכשהוזמן למול את בנו של עני היה מספק מכיסו את הוצאות הסעודה.

כשקמה ההתעוררות לחיבת ציון בין יהודי רומניה, וביחוד בהשפעת ר' שמואל מיליס (שלאחר זמן התקשר אתו במחותנות בארץ), הצטרף גם הוא לחובבים ופעל בהתלהבות חסידית באוסף כספים לסו

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 418). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/418