Volume 1

Page 430

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בוה למוסיקה בברלין קומפוזיציה, פסנתר וניצוח מפי הפרופסורים ד"ר הוגו לייכטנטריט, פיליפ וקסאוור שארוונקה, גמר את לימודיו בהצטיינות וקיבל את התואר פרופסור-קומפוזיטור. בשנות לימודיו בברלין הופיע בנגינת פסנתר בקונצרטים מיצירותיו למוסיקה יהודית והעתונות העברית והאידית בפולין והכללית בברלין ציינה אותו לשבח.

בשנות מלחמת-העולם הראשונה הופיע בהרבה קונצרטים בערי רוסיה. ביקאטרינוסלאב יסד מקהלה ליד ה"קולטור-ליגה" היהודית וחיבר את האופרה לילדים "לארץ-ישראל", שהוצגה על-ידי תלמידי הגימנסיה היהודית "כהן". בשנות 1920-22 פעל בקובנה כמיסד ומנהל ביה"ס למוסיקה עברית וקלאסית, מורה למוסיקה בגימנסיות ובסמינרים למורים ולמורות של "יבנה", עמד בראש המוסד של החברה לאמנות יהודית "קונסט-וינקל" כמדריך מוסיקלי ומנצח המקהלה הגדולה של החברה, היה המנהל המוסיקלי באגודה היהודית להיסטוריה ולאתנוגרפיה, הוסיף לחבר יצירות במוסיקה יהודית, הופיע בקונצרטים כמבצע בהצלחה וכתב בקורת מוסיקלית בעתונות היהודית בקובנה ובעתונים מקצועיים בגרמניה; ושם היה עוד משנת 1920 חבר מכובד באגודת הקומפוזיטורים הגרמנית (ויתר על התואר הזה בעת שהנאציות השתלטה על גרמניה). בשנות 1922-24 פעל בברלין. שם יסד את השלישיה הקאמרית היהודית בהשתתפות הפרופסורים אלפרד ויטנברג (כנור), פליכס-רוברט מנדלסון (צ'לו) והוא עצמו (פסנתר). באותה תקופה נגנו כ-600 פעם בשנה את יצירותיו במוסיקה יהודית בחגיגות ובהופעות שונות בתפוצות הגולה.

בסוף 1924 עלה ארצה עם רעיתו רחל (ד"ר למתימטיקה) ובנו בנהטוב-זאב והשתקע בתל-אביב. יחד עם מורים במקצוע יצר את הקונסרבטוריון "בנהטוב" (על שם בטהובן, בשינוי צירוף האותיות) וחיבר עד עתה למעלה מ-500 יצירות מוסיקליות עבריות לשירה בקול, כנור, צ'לו, פסנתר, מקהלה, קאמרמוסיקה ותזמורת. בין יצירותיו: כ-200 שירי-אמנות לקול בלווי כנור, צ'לו, חליל, פסנתר וכלי-נגינה אחרים לשירים מיצירות ח. נ. ביאליק, ש. טשרניחובסקי, ז. שניאור, א. צ. גרינברג, ד. שמעונוביץ, ז. ז'בוטינסקי, י. כהן, י. קרני, אביגדור המאירי ועוד: "מאה שירי ילדים", מנגינות לשירי-עם בעברית, אטיודים (תרגילי-לימוד) לכנור ולפסנתר על נושאים מתוך נגינות עם ישראל (מהשירה העממית מתפוצות-הגולה השונות במערב ובמזרח, נגינות הטעמים של התנ"ך לפי המנהגים השונים, ועוד) ; שתי אופרות לנוער עפ"י אגדות ביאליק : "המלך דוד" ו"המלך שלמה", והאופרה "יהודית והולופורנש" (המלים מאת רעיתו רחל גראד, - שודרה ברדיו ירושלים). זכה בפרס ראשון בעד חיבור המוסיקה ל"המנון לנמל תל-אביב" והקדיש "המנון למכבי" לכבוד המכביה הראשונה בארץ-ישראל. יצירתו הראשונה שהופיעה בדפוס (ב-1914) היתה: "חמש ואריאציות לפסנתר על ההמ

נון הלאומי - התקוה". יצירותיו מושרות ומנוגנות בקביעות בבתי-ספר, בפי העם, בהופעות אמנותיות בארצנו ובחו"ל ומשוררות ברדיו.

ברוך בינה

נולד בקישינוב, בסרביה, רוסיה, י"ג ניסן תרנ"ב (1892), לאביו הרב שמעון הלוי . קיבל חינוך מסורתי עד שנספה אביו בפרעות קישינוב בשנת תרס"ג,

כשאסף ישראל בלקינד את יתומיהם של חללי פרעות קישינוב והעלה אותם ארצה בשנת תרס"ד למוסד החינוכי שיסד במאיר שפיה, העלה גם אותו עמם וכאן קיבל חינוך עברי-ארצישראלי. אח"כ למד בבית-המדרש למורים של חברת "עזרה" בירושלים, וכשגמר בו את לימודיו נתמנה למזכיר ועד המושבה חדרה.

בפרוץ מלחמת-העולם הראשונה ב-1914 גורש מצרימה כנתין האויב (נתין רוסי) והיה פעיל בקאהיר בעבודת ההסתדרות הציונית, בארגון המכבי והצופים העברים, והיה גם נשיא הצופים בשנות 1914-18. כן היה מורה בבית-הספר של הקהלה. ב-1915 נשא לאשה את רחל לאה בת חיים ברוך חכמוביץ , מראשוני נוה צדק. גם הוא ממגורשי יפו בגלל נתינות רוסית וגם הוא היה מורה באותו בית-ספר. ב-1918 נתקבל לשרות במחלקת המודיעין של הצבא הבריטי (אינטליג'נס) כסגן הצנזור הראשי בקאהיר בדרגת לפטננט וכסגן העורך של העתון הצבאי "פלסטין ניוס". אחרי כיבוש הארץ נתמנה ב-1919 לעורך ראשי של ההוצאה העברית של העתון הצבאי בשם "חדשות מהארץ'' (שנמכר אח"כ והפך לעתון היומי "הארץ") וכן היה צנזור העתונות העברית בארץ.

כששוחרר מהשרות הצבאי שימש בחיפה כנציג "ועד הצירים" (ההנהלה הציונית בצורתה הראשונה) השתתף במשא-ומתן עם האמיר פייסל, שהומלך על סוריה ואחרי גירושו משם על עיראק, ועזר בהכנה לחתימת ההסכם בין האמיר ובין ההנהלה הציונית. ב-1920 נתקבל לשרות ממשלתי כפקיד בשלטון המחוז

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 430). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/430