Volume 1

Page 442

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ד"ר יצחק אפשטיין הציע לו להיות מורה-מנהל בבית-ספר באחת המושבות אך סירב לוותר על עצמאותו. תרגם מגרמנית את ספרו של ד"ר קארל הופמן על "הבריאות והכלכלה", את ספרו של ד"ר הרלינג על "אופני החיים והרפואה בחינוך העם" ועוד חיבורים שונים על ההיגיינה לילדים ולמבוגרים ואת תורות הנקיון ושמירת הבריאות קיים אף למעשה והנהיגם במשפחתו. לא עשן ולא שתה אלכוהול, היה צמחוני וחובבהטבע. ליקט ותרגם פתגמים, דברי אמר וחכמה מסופרים וחכמים נבחרים. בבוקר השכם היה יוצא עם ילדיו לטיולים בהרים ושם עשה עמהם תרגילי התעמלות ונטע בהם את האהבה לטבע, עד כי שלשה מהם הגיעו לגדולות בענפים שונים של מדעי הטבע והם: פרופיסור יעקב-יוסף אחד המומחים הגדולים ביותר בפתלוגיה ופסיכולוגיה של הצמחים שיצא לו שם עולם בתגליותיו במחלות הצמחים באמריקה, ד"ר חיים-יאיר מחלוצי הגיאולוגיה והפליאונטולוגיה בארץ-ישראל שנתפרסם בחקירותיו ובתגליותיו והיה מהחוקרים היהודים המקוריים הראשונים במדעים אלה, פרופיסור משה-ברוך המומחה לגידול עופות ומורה באוניברסיטה באמריקה.

בתקופת מלחמת-העולם הראשונה המשיך את מסחרו בלי אגירת סחורות לשם התעשרות ובלי ניצול חוק המורטוריום להפטר מתשלום חובות. אחרי המלחמה עבר עם משפחתו לחיפה והמשיך במסחרו ובמעשיו הטובים בהצנע-לכת. נשא בגבורת-נפש את יסוריו על מות בנו הד"ר חיים-יאיר בדמי ימיו ואת שאר פגעי הזמן והשתדל לעודד את בני ביתו. נפטר בחיפה כ"ב מרחשון תרצ"ח.

צאצאיו מלבד שנזכרו: אפרים (סוחר בחיפה), אהרן, חנה אשת אהרן תורן-היבלר, שרה אשת בןציון שולמן, רבקה ארליך, שפרה .

עקיבא אריה וייס

נולד בגרותה, כ"ז כסלו תרכ"ט (1868), לאביו ר' יוסף חיים הכהן וייס (בן הרב ר' שמואל הקטן , שהיה בשנות תר"ה-תרי"ג רב הגליל בצפת ומנוחתו על הר הזיתים, ושלשה מבניו היו רבנים בערי ליטא) ולאמו סימה בת ר' רפאל הלוי . אביו היה צורף-זהב, וכדי לשפר את פרנסתו עבר לפי הזמנת בעל עסק גדול לנהל את בית מלאכתו ומסחרו בלודז ושמה העביר את משפחתו. בלודז למד תורה מפי מלמדים והתקדם יפה בלימודיו ואביו שכר לו מורים פרטיים ללמדו לימודים כלליים ושפות (רוסית, גרמנית וקצת צרפתית). כן למד מתוך התבוננות בבית-המלאכה של אביו את מלאכת-המחשבת בזהב ובכסף, ובקיאות באבנים יקרות. למד אדריכלות מתוך התבוננות מתמדת בהקמת בנין בן חמש קומות מול בית-המלאכה של אביו, וכשבא האדריכל הראשי מברלין ונתגלתה לו בקיאותו והבנתו הגדולה של העלם, הציע לאביו שישלח אותו ללמוד אדריכלות בגרמניה והבטיח לו עזרה ותמיכה. אך ההצעה נדחתה. בן 17 1/2 נתיתם מאביו ומאז ניהל את בית-המלאכה ואף החל

עוסק במסחר באבנים טובות והצליח בכך. בתרנ"ג נשא לאשה את מרת חוה שרה בת דניאל שמיגלסקי מגרודנה. הצטרף אל התנועה הציונית מראשיתה. ביזמתו נוסד בלודז בית-הכנסת הציוני "אהל יעקב" והיה הגבאי הראשי בו. השתתף בועידה הציונית במינסק בתרס"ב ובקונגרס השביעי בבאזל. בתרס"ד ביקר בארץ כתייר ובי"ב תמוז תרס"ו עלה על חוף יפו עם כל משפחתו (בת 8 נפשות) להשתקע. בערב הראשון לבואו ארצה הרצה לפני קהל גדול במועדון "ישורון" ביפו על הצורך לבנות עיר עברית, ובו במקום נבחר ועד פועל ליסד אגודה בשם "אחוזת בית", ובפרוספקט שפרסם בענין זה בחמש העתקות כתב : "כשם שהעיר ניו-יורק היא שער הכניסה לאמריקה, כך עתידה העיר הזאת להיות ניו-יורק של ארץישראל". כשהתחילו לבנות את שכונת "אחוזת בית" (היא תל-אביב) הנהיג בראשונה את הבניה בלבני-מלט כדי לשחרר את בוני הבתים מזיקתם לעזרה ערבית בהספקת האבנים ובעבודת הבניה, וכך סייע לפיתוח תעשיה עברית

לחמרי בנין, ואת ביתו בנה בעבודה עברית טהורה ובידיעותיו באדריכלות פיקח על עבודת הבנין וסלילת הרחובות ועל חפירתה והתקנתה של הבאר הציבורית הראשונה. גם ברכישת ההלואה לבנין תל-אביב היה לו חלק גדול. כן שקד על ביסוסה הכספי של הגמנסיה "הרצליה", תיכן תכנית לבנין בית-כנסת גדול ועשה את הפעולות הארגוניות לביצוע התכנית. לשם הרחבת תלאביב יסד את "חברה חדשה" שגאלה את אדמת שייך עלי (שעליה נבנה החלק המזרחי של רחוב אלנבי וסביבתו). ניהל הקמת בנינים בשיטה החדשה בימים ההם, מבטוןברזל, ביניהם: קולנוע "עדן"; בית-החרושת הראשון בת"א, של פחטר-הופמן; בית-החרושת "לודזיה" (הישן), ועוד. יסד את בית-החרושת הראשון להכספה והזהבה של כלי סעודה בשם "רנסנס". יסד חברת "אורה-חדשה" ליצור סרטי-נוע, שהציגה את הסרט הראשון ממראות הארץ. ישב את הענינים היגעים של חברת "בית וגן" (כיום בת-ים) עם מוכרי הקרקע, נתן דחיפה להתחלת הבנין בשכונה, לסלילת הכביש הראשי ולהקמת מכון המים.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 442). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/442