Volume 1

Page 444

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מרחובות (אחותה אסתר נשואה למשה סמילנסקי בזיווג שני).

ב-1.5.27 נתקבל לשרות בממשלת פלשתינה (א"י) כמפקח במחלקת העליה והנסיעה, ואח"כ בשרות אדמיניסטרטיבי במחוז ירושלים ומיום 1.4.34 עבד במזכירות הראשית כאחד מסגני המזכיר הראשי. במלחמת-העולם השנית מילא תפקידים שונים שהזמן גרמם, כמזכיר למועצת האספקה המלחמתית (בנשיאותו של מר קרוסבי), כחבר מועצת הצנזורה המרכזית וכסגן למזכיר הכספים של הממשלה.

נתכבד בתואר או. בי. אי. מאת ממשלת בריטניה.

היה הפקיד הגבוה ביותר בדרגה בין הפקידים היהודים בממשלה, בהיותו גם אזרח בריטי, נטה באמונתו לתקומת ישראל בארצו, ותוך הקשיים שב"נתינות כפולה" (בריטית ויהודית) ידע להחזיק מעמד בתוך הפקידות הגבוהה העוינת לשאיפות היהודיות, ואף להיות לעזר לתעשיה העברית ולישוב בכללו בסידורים התלויים בממשלה. עזר לעירית תל-אביב ולשאר הישובים בענינים הנוגעים לשיכון החיילים המשוחררים ושאלות כספיות אחרות של העיריה (הפקעת קרקעות, הלוואות וכו') - עד כמה שהמדיניות הגבוהה לא הראתה מגמה גלויה לעכב ולהכשיל.

היה שוקד על עבודתו וצנוע בהליכותיו עם הבריות.

כשפוצץ מלון "המלך דוד" בירושלים, מקום משרדי המזכירות הראשית של הממשלה ומפקדת הצבא בארץ, היה גם הוא בין המוני הפקידים והמבקרים בבנין. גופתו נמצאה תחת ההריסות אור ליום ששי, כ"ו תמוז תש"ו(25.7.46) ולמחרתו הובא לקבורה בהר הזיתים.

לזכרו הקציבה התאחדות בעלי התעשיה סך של 600 לא"י, קרן על שמו, למתן סטיפנדיות לסטודנטים של האוניברסיטה העברית המשתלמים במדעי הכלכלה.

הניח בן ובת: אברהם יהושע אלכסנדר וחנה לאה רות .

ברוך שמואל לוי (רוגינסקי)

נולד בעיר סטרשין, פלך מוהילב שברוסיה, ה' אייר תרי"ד (1854), לאביו ר' יוסף רוגינסקי בן המגיד המפורסם ר' שמואל מרוגאצ'וב, שעלה ארצה בפקודת הרבי מליובאוויטש והתישב עם חסידי חב"ד בחברון, ולאמו חיה רבקה , בת אברהם דיין, נכדת ר' שמואל המגיד הנ"ל.

באלול תרכ"ז הגיע ארצה עם אמו ועם אחותו בת-שבע (שנישאה אח"כ ליחיאל שמרלינג , הצעיר בבני ר' חיים שמרלינג) , ועלו להתישב בחברון. שם למד תורה אצל דודו הרב נחום אריה הלוי , שעלה לא"י בשנת תקצ"ב והרב שמעון מנשה . בן י"ח נשא לאשה את פרידה מלכה בת ר' אהרן יעקב ליפקין , ילידת ירושלים, ועבר ירושלימה. כאן עסק בבנקאות (חלפנות) בשותפות עם ר' משה יצחק גולדשמיד והיה בקשרי עסקים עם הבנקאים פרוטיגר ואהרן ואלירו ועם גדולי הסוחרים. (בעסקי המסחר קיבל על עצמו

לא לסחור בתבואה, כי התיקרות התבואה היא צרת רבים וסבל קשה לעניים ולא רצה שרווחיו יגדלו לרעת הצבור). עסק גם במסחר באתרוגים בשותפות עם ר' זלמן ר' נחומ'ס הידוע מירושלים, התמסר לכל פרטי הקטיף והאריזה בחיבת-קודש מיוחדת. (לרגל אחד מבקוריו ברוסיה בעניני מסחר נסע אל האדמו"ר הליובאוויטשי שהיה מחסידיו, ביקר את חברו-ללימוד מילדותו, הגאון "העילוי מרוגאטשוב", וזה קיבל על עצמו להיות סוכנו לאתרוגים לשם תמיכה בישוב ארץ-ישראל ועזרה לחברו). בירושלים היה חבר באגודת "ישוב ארץ הקודש" (לשם העברת צעירי ירושלים לעבודה במושבות על מנת שבעתיד יתנחלו על הקרקע)

מיסודם של הרי"ד פרומקין ואליהו הוניג .

בשנת תרמ"ו עבר ליפו והיה בין היהודים הראשונים שפיתחו את יצוא פרי ההדר לחו"ל (לימונים גידלו אז רק בסביבת עזה והיה מביאם בסירות מעזה ליפו ומשלחם באניות לחו"ל) ויצוא צמר, עורות כבשים, צימוקים, ועוד. במשך כמה שנים עסק בשותפות עם מאיר דיזנגוף, בפירמה "אגודה לאקספורט", וכן עסק ביבוא סחורות חוץ. ידע את שפת הערבים ומנהגיהם, היה מכובד מאד בעיניהם ופעמים רבות באו אליו לבקש עצה ותיווך מפשר בסכסוכים.

השתתף בפעולות-היצוא הראשונות של חברת "פרדס" ואח"כ יסד עם שני שותפים חברה ליצוא פרי-הדר בשם "אוניון".

היה הראשון שקבל פועלים יהודים ללמוד עבודת הקטיפה, העטיפה ואריזת תפוזים.

נחשב כבקי גדול בעניני הארץ והיה מדריך בעצותיו את ראשוני המתישבים ואת נציגי "חובבי ציון". השתתף בהנהגה ובפעולות של קהלת יפו מראשיתה ובועד העיר ליהודי יפו. בהשתדלותו ובאמצעותו נגאלה אדמת "חברה חדשה" להרחבת השכונה תל-אביב כלפי השממה (כיום רחוב אלנבי וסביבתו בקטע שליד פסי הרכבת).

קבע עתים לתורה ולמצוה, אך לא היה קנאי והיה מהראשונים מבני הישוב הישן, שהחליף את הלבוש המזרחי באירופי. היה בעל קול נעים והתנדב

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 444). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/444