Volume 1

Page 459

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אחרי מותו הופיע ספרו "נחלת אפרים" בהוצאת ר' פנחס גראייבסקי, ושאר ספריו עודם בכתב-יד.

צאצאיו: חנה חיה אשת משה יעקב קאצ'ר (ארצות הברית); המשורר יוסף צבי ; יחיאל בונים רפאל ; המשורר יעקב.

נחום שלמה הלוי גורליק

נולד בקוזלוביץ, פלך מינסק, רוסיה, ט"ו חשון תרל"ו (1875), לאביו ר' יצחק אייזיק , שו"ב ובעלתפילה. למד ב"חדר" ובישיבות הלוסק ובוברויסק ובהיותו מחונן בקול יפה למד שירה וזמרה בוינה ואח"כ במילאנו אצל הפרופ' קאיראטי מתיאטרון לה-סקאלה.

בבחרותו היה מזמר אצל החזנים המפורסמים ישר אל מינסקר, פייבל קיידנובר, מאיר לידר, ניסי בלזר בברדיצ'ב, ובתור טנור לידי מבוגר זמר אצל החזן מאיר פיסאק בייליסבטגראד.

שימש כחזן באודיסה, בבית-הכנסת "פריקאזצ'יקסשול" (עובדי בתי-מסחר) בוויטבסק, כעשר שנים בעיר וורונז', שנתים בפטרבורג וחמש שנים באירקוטסק שבסיביר. היה נודע ברוסיה כזמר וחזן משכיל ופעיל בתנועה הציונית. השתתף בועידה הציונית הכל-רוסית בהלסינגפורס (פינלנד) ב-1906.

ב-1911 עלה ארצה עם משפחתו. ב-1914 הוכרח לעזוב את הארץ בגלל היותו נתין רוסי. המשפחה יצאה לאלכסנדריה, שם השתקעה בתו רעיה , שנישאה להרופא ד"ר פנחס שלוסברג , גם בניו בנימין ואהרן למדו רפואה והנם כיום רופאים - והוא חזר לרוסיה. אחרי המלחמה השתתף ביסוד רמת-גן. יצא לאמריקה והיה שם חזן בבתי-כנסת גדולים במשך 15 שנה. היה פעיל בתעמולה למען ארץ-ישראל ובעבודת חברת "קהלית ציון", בגאולת אדמת רעננה, ביסוד הרצליה ועוד.

ב-1936 עלה ארצה מאמריקה, התישב בפתח-תקוה ונטע וניהל פרדס בשביל חתנו הד"ר שלוסברג. עבר לפעמים לפני התיבה בהתנדבות (פעם הוזמן אף לביתהכנסת הגדול בתל-אביב). עסק בצרכי צבור באמונה בעיקר בעזרה להקמת בנינים ללומדי תורה.

נפטר בפתח-תקוה, י' חשון ת"ש (23.10.1939).

זלמן פבזנר

נולד בסטארודוב, פלך צ'רניגוב (אוקראינה), אלול תר"ן (1890), לאביו אליעזר (כובען) ולאמו מרים לאה , בת אהרן אורלוב. קיבל חינוך מסורתי בחדר, בישיבה בלוייב ובקיוב והצטרף מנעוריו לאגודת "ילדי ציון" בקיוב.

ב-1906 הצטרף לתנועת "פועלי-ציון" שבראשה עמדה בסביבה זו רחל ינאית (החברה גולדה).

בתרס"ח עלה ארצה ובתרס"ט עבד בישור החולות לבנין שכונת "אחוזת בית", היא תל-אביב. אח"כ עבד שנים אחדות כפועל ושומר בכרמי ראשון לציון, כשנה בבאר-יעקב, ואח"כ ב"מרח" (גבעת עדה) שליד זכרון יעקב אצל האכר יוסף זימנובודה , מתרפ"ה עבד בשרות עירית תל-אביב ומתרצ"ב עד תש"א בספריה העירונית "שער ציון" בת"א.

נשא לאשה את אהובה בת משה כהן מירושלים (בנאי שהתפרנס מיגיע כפיו וסירב לקחת חלוקה).

בשנתו הראשונה לבואו ארצה נפגש בירושלים עם ר' יואל משה סלומון ושמע מפיו פרטים וזכרונות על "הלבנון", העתון העברי הראשון בירושלים, שהחל לצאת בר"ח אדר תרכ"ג (1863) בעריכתו ביחד עם יחיאל ברי"ל ומיכל הכהן . בזמן השיחה ביניהם על עתון זה, כבר היו גליונותיו יקרי המציאות. אז נולד במוחו הרעיון לאסוף את גליונות העתונות העברית והישראלית בכל השפות למשמרת. מאז היה חוסך במאמץ רב משכרו הדל ורוכש ואוגר עתונים ישנים וחדשים, ואף כרוזים שפורסמו לרגל מאורעות שונים, ואסף אותם בארגזים שתפסו מקום בדירתו הקטנה. נטל על

עצמו למלא צורך צבורי זה בכוחותיו הוא. משגדל האוסף נמצא קהל שהעריך את ערך המפעל והחל לעשות לו פרסום. בתרצ"ב ובתרצ"ה סידר, בנשיאותם של ח. נ. ביאליק, דוד ילין ומאיר דיזנגוף , תערוכות של העתונות העברית והישראלית. בתרצ"ב הוציא ספר ביבליוגרפי בשם "שבעים שנות עתונות עברית בארץ

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 459). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/459