Volume 1

Page 467

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לא יכול להגיע בעסקיו לאותו היקף רחב כפי שהיה לו באודיסה. השלים עם המציאות המצומצמת כמו שהיא והיה מאושר לחיות כאזרח בארץ ובעיר העברית,

המשיך גם בדרכי נדיבות לבו וידו ונתחבב על כל מכיריו. השתתף ביסוד בנק "אשראי" והיה חבר במפעלים שונים.

נפטר בתל-אביב, ה' אב תש"ה (15.7.45).

אהרן ליב מכנס

נולד בקארלין ע"י פינסק (רוסיה הלבנה), בשנת תרכ"ג (1863), לאביו ר' דב מאיר, מצאצאי רבי יצחק מקארלין, בעל "קרן אורה" על הש"ס ו"תולדות יצחק" על התורה, ומצאצאי הגר"א מוילנה. למד ב"חדר" ובישיבה ובשנת תרמ"א, בגיל 18 שנה, התגבר על התנגדות משפחתו ליציאת בן-הזקונים למרחקים, עלה ארצה והתישב בירושלים. נשא לאשה את חיה שרה , בת ר' אשר זליג בלום , מראשוני אגודת מיסדי הישוב, שהחלה ביסוד המושבה פתח-תקוה, והחליט להצטרף אל המתנחלים.

זמן מועט אחרי חתונתו, בתרמ"ג, ירד ליפו, להיות בקרבת פתח-תקוה, מובן להתישב לכשיחודש הישוב בה, ובינתים השתמש בידיעותיו בעיבוד טבק וקיבל משרה בשכר טוב בשרות ה"רג'י", החברה הצרפתית בעלת הזכיון על מכירת טבק בטורקיה. עם התחדשות הישוב בפתח-תקוה עזב את המשרה ביפו (תרמ"ד) ויצא להתישב בקביעות על הקרקע. התמסר לעבודה ולשכלולים. חרש וזרע ונטע גפנים ושקדים ועצי הדר. חיפש שכלולים וחידושים בכל עבודה שעסק בה. היה הראשון שרכש מכונת-קצירה מערמת. התמסר לגידול תולעי-משי, ג'יראניום וקיקיון. היה הראשון שהשתמש במי הירקון להשקאת פרדסו ונמנה בין מיסדי אגודות "פרדס", "השקד" ועוד. פעל למען הרחבת הישוב, השתתף בגאולת קרקעות מזכרת הרצל ו"גאולה" בסביבת פתח-תקוה, וביחוד פעל למען רכישת כפר-סבא, שהיה בין מתנחליה, ובלי להרתע מיחס האיבה והסכנות מצד תושבי שכם כלפי היהודים והתנחלותם בארץ נסע

כמה פעמים לשכם, ובהשתדלותו הנמרצת השיג שם ממשרד ספר-האחוזה הטורקי את ה"קושאן" הראשון על אדמת כפר-סבא.

היה במשך שנים רבות חבר ועד המושבה, שקד על שמירת האופי המסורתי של המקום ועל טובת הצבור, עבד בזהירות ובזריזות והצטיין בכח משפיע ומשכנע. בשנת תר"ס השתתף במשלחת אכרי פתחתקוה אל הבארון רוטשילד לפאריס בדבר סידור מצבם לרגל העברת ניהול המושבות לחברת יק"א. ביזמתו הוכנה העתקה מספר-האחוזה האוטונומי של המושבה, וכשאבד הספר המקורי, כשהוסתר מאימת השלטון הצבאי הטורקי במלחמת-העולם הראשונה, הועילה ההעתקה לשמירת הזכויות של בעלי הקרקעות במושבה. במלחמה ההיא הרבה לפעול למען הצלת הפרדסים שהיו בסכנת הזנחה בשל חוסר אמצעים לעיבוד, וביזמתו נשלח מר חיים כהן לאירופה לבוא בקשרים בדרכי עקיפין עם הנהלת חברת יק"א ואחרים והצליח להשיג הלוואות לעיבוד הפרדסים ולהצילם מאבדן.

היה נוח לבריות, מיטיב לזולת, מכובד אף אצל מתנגדיו בדעות, יועץ ועוזר ומפשר בסכסוכים להשכנת שלום במושבה.

הניח אחריו 7 בנים (בנו דוד יצחק היה הילד הראשון שנולד בפתח-תקוה בתרמ"ו) ו-4 בנות, כולם מושרשים בארץ בחקלאות, בבנין, בעסקנות ובשאר ענפי הפעולות חישוביות.

נפטר ביפו, י"ג אדר תרע"ז, והובא לקבורה בפתח-תקוה אור ליום י"ד אדר תרע"ז.

צאצאיו: דוד יצחק (הרצליה), יעקב (פ"ת), לאה נשואה ליהודה ניימן (ת"א), גד (פ"ת), דב (פ"ת), משה (נתניה), זאב וואלף (פ"ת), שושנה . נשואה לישעיהו שרייער (נתניה), שלמה (פ"ת), יוכבד נשואה לנחמיה איכילוב (פ"ת) ועליזה נשואה לבן-ציון גרינמאן (פ"ת).

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 467). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/467