Volume 1

Page 486

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

רוסית. בי"ד אלול תרמ"ח נישאה ליצחק ליב גולדברג, שהיה כבר ואז בעל עמדה גבוהה בפירמה "האחים סגל" בוילנה ועסקן רב-פעלים בעניני צבור וביחוד בתנועת חובבי ציון. הכסף שהכניסה לבעלה בנדוניה עבר בחלקו הגדול לקנית נחלה בראשון לציון, היא עברה לוילנה ונעשתה שותפת לבעלה בפעילותו רחבת ההיקף בעסקנות הציונית והתרבותית ובניהול בית גולדברג , שהיה מרכז לפעילות בוילנה וגדולי אנשי השם ושליחים ועולים ארצה היו מתארחים בו

לעתים תדירות. היתה עסקנית פעילה בעניני תרבות וחסד בוילנה, וביחוד פעלה רבות למען חינוך הבנות. כעסקנית פעילה באגודת "בנות ציון" התמסרה לפיתוחם של בתי-האולפנה לבנות ויסדה את בית-הספר הראשון לבנות "יהודיה", שהלימודים בו התנהלו בעברית, ואח"כ נטלה על עצמה את ניהולו של ביתהספר והקימה רשת שלמה של מוסדות דומים וערכה בביתה את ישיבות הועדים הפדגוגיים והאדמיניסטרטיביים ואף תרמה הרבה מכספה להחזקתם. בכלל היה ביתה אכסניה לתרבות העברית, ובראשית מלחמתהעולם הראשונה עזרה בהרבה לפליטים שבאו לוילנה מהעיירות והשתדלה לסדר את משפחות הפליטים באיכסון ובפרנסה. היתה פעילה בחוג הספרותי שנוסד מטעם ציוני וילנה ובשובה ב-1910 מביקורה בארץ-ישראל הרצתה בו על רשמי מסעה.

בסוף 1920 עלתה ארצה בעקבות בעלה, שבא שנתים קודם לכן, ומאז מילאה בבית גולדברג שבתלאביב אותו תפקיד שמילאה לפנים בוילנה כגברת הטרקלין הלאומי, המשמש מרכז לפעילות תרבותית, אמנותית, לאומית וחברתית ומקום-כינוס של יוצרים והוגים ואנשי מעשה ובנין. סייעה בהרבה להתפתחות האמנות העברית והתיאטרון, תרמה מגרש בשדרות רוטשילד להקמת הבנין של התיאטרון הראשון בארץ, "התא"י", מיסודו של מ. גנסין , וסייעה בהרבה להקמת הבנין (בו נמצא כיום הקולנוע "שדרות") ואף נסעה מצרימה להפיץ את מניותיו.

כן עשתה רבות בשטח העזרה הסוציאלית. ארגנה את הסתדרות נשים עבריות והניחה את היסוד לשרות הטיפול באם ובילד. עשתה הרבה לטובת

היולדות העניות ואספה 700 לא"י ליסוד מעוןהתינוקות הראשון שברחוב בוגרשוב. הקדישה הרבה זמן ופעילות לטובת הנשים הזקוקות לעזרה והיתה סובבת בעצמה לבקורים במשכנות העוני לראות את הנצרכים לעזרה ולהגיש את העזרה הדרושה בלי עיכובים ובצורת מתן בסתר, בלי פרסומת, עם זה השפיעה על העתונות להזעיק את דעת הקהל לעזרת הכושלים.

את אסונה הגדול במות בנה בנימין זאב בהגנה בפרעות תרפ"ט נשאה בגבורת-נפש וממשיכה בפעולות החסד והתרבות לפי יכולתה גם אחרי מות בעלה.

אברהם שפירא

איש השמירה וההגנה על פתח-תקוה, נולד ביום ג' בתשרי תרל"א (סתיו 1870) בכפר נובאיה מיכאל לובקה בפלך טאווריה (בדרום אוקראינה) לאביו ר' יצחק צבי, גדול בתורה וביראת-שמים וסוחר אמיד, ולאמו ביילה . כשהיה בן 10 עלה ארצה עם כל בית אביו והתישבו בירושלים בעיר העתיקה. שם למד הנער אברהם בחדר. אחר-כך, כשהצטרף אביו אל מיסדי פתח-תקוה וקנה שם נחלה, ירדה המשפחה לגור בעיר העתיקה של יפו, ומשם היה אברהם נוסע עם אחיו הגדול מיכאל לעזור לו בהובלת אבנים ושאר חמרי בנין להקמת בית המשפחה בכפר יהודיה, הוא המושב הראשון של מחדשי הישוב בפתח-תקוה, שבגלל בצו

תיה וקדחתה היתה "ארץ אוכלת יושביה". ומשהתישבה המשפחה בכפר היה יוצא עם אחיו לעבודה בשדה. בעבודה זו המשיך גם אחר-כך, כשעברו כל המתישבים למושבה שבנו על אדמתם, היא פתח-תקוה כיום.

בעודנו עלם צעיר השתתף בגבורה בהגנת המושבה מפני שוסים ערבים, שהיו מתנפלים עליה לעתים תכופות, והערבים זכרו את נחת זרועו והכירוהו בשם "אברהים אחו מיכל" (אברהם אחי מיכאל),

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 486). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/486