Volume 1

Page 503

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ובמלחמת-העולם הראשונה השתתף בארגון העזרה "פיפל-רליף" ליהודי מזרח-אירופה מטעם הסתדרויית הפועלים היהודיות במסגרת הג'וינט.

ב-1917 נקרא להתגייס לצבא האמריקאי ושוחרר בגלל נתינותו האוסטרית, ובראשית 1918 התנדב לגדוד העברי יחד עם 150 חברי פוע"צ (הקבוצה השניה להתנדבות), צורף לגדוד המתנדבים מאמריקה ("קלעי המלך 39") שמנה 3000 איש ונשלח דרך מצרים לחזית ארץ-ישראל. היה חבר ועד הגדוד וחבר ועד פוע"צ בגדוד. השתתף בתנועת פוע"צ במצרים בעת שהגדוד חנה שם, ואח"כ גם בארץ כציר הועידה ה-13 של המפלגה במלון ספקטור ביפו, שהחליטה על יסוד "אחדות העבודה", ואח"כ בועידת היסוד של המפלגה החדשה באדר תרע"ט בפתח תקוה כציר

הגדוד והיה פעיל ביסוד המפלגה ובפיתוחה הארגוני.

בינואר 1920 שוחרר מהגדוד ונשאר בארץ בעובד בשרות הטלפון של הממשלה בירושלים והיה חבר ועד סניף "אחדות העבודה'' וחבר ועד המטבח. בקיץ 1920 עבר לת"א ונבחר בועד הראשון של פועלי יפו (יחד עם אהרן פרידמן, מנחם שושני ועוד), ארגן את הקואופרטיב "הלבוש" של חברי הגדוד האמריקאי לעבודות הלבשה והניח את היסוד לאגודת פועלי המחט בהסתדרות העובדים הכללית. משחוסל הקואופרטיב אחרי מהומות מאי 1921 ועבודת הבניה החלה מתגברת, עבד בקבוצת-הבנין "מלט", שבנתה דפתות בעקרון ובנין טובקין ברחוב עבודה בת"א.

היה פעיל בביצור מוסדות צבור הפועלים והסתדרותם ובהגנה עליהם נגד חתירות ההרס של הכת הקומוניסטית הקטנה, שנקראה אז בשם מפ"ס (מפלגת פועלים סוציאליסטית), השתתף ביסוד מועצת פועלי ת"א, שהתחילה את פעולתה הארגונית ב-5 לירות מצריות שהקציב לכך יצחק טבנקין , מזכיר הועה"פ של ההסתדרות הכללית בזמן ההוא, ומאז הוא חבר נבחר בקביעות במזכירות ובועד הפועל של מ.פ.ת"א (חבריו בועה"פ הראשון היו: אהרן פרידמן מעין-חרוד, המזכיר ; אביגדור משל, מרדכי גולדשטיין, מאיר דיזנגוף (מהסיליקט), מנחם שושני) . השתתף כציר בכל ועידות ההסתדרות הכללית (מלבד

ועידת היסוד, חיפה 1920, והועידה השלישית ב-1927) והועידות של "אחדות העבודה" ושל מפא"י, שנוצרה ב-1930 מאיחוד מפלגה זו עם "הפועל הצעיר". מ-1923 ואילך חבר נבחר במועצת עירית ת"א (מחבריה הותיקים ביותר יחד עם ישראל רוקח ראש העיר), חבר פעיל בועדות עירוניות שונות, מגן על עניני הפועלים ודלת העם בכלל בלי הבדל עדה ומעמד, במשך שנים רבות חבר ועד הקהלה וחבר בועדות שלו לעזרה סוציאלית ועזרה קונסטרוקטיבית, פעיל מאד אף במפעלי העזרה הסוציאלית של ההסתדרות הכללית.

ב-1924 ארגן את הגרעין הראשון ליסוד שכונת עובדים א' בת"א (כעת בשדרות הקרן הקימה). באותה שנה ארגן לאגודה (יחד עם אריה סוסליק, בנימין אפרתי, אבא כהן וחולודנקו ) את יושבי האהלים והצריפים על שטחים פנויים במרכז העיר, שנועדו לפיתוח ולבנין, ועזר להם לרכוש בתנאים נוחים מגרשים בצפון תל-אביב, באזור הירקון, במקום שהיה אז רחוק מחוץ לעיר וטיפל בעניינם במסירות במשך שנים עד שהקימו להם בתים. כן עזר לנוהגי הגמלים בהובלת חול וזיפזיף לבנין בתי העיר, לשיכונם בצפון העיר אחרי שבמקומות משכנותיהם הקודמים התפתחה העיר עד כדי כך, שלא הורשו עוד להחזיק שם את גמליהם.

ב-1927 נשא לאשה את אסתר בת יואל חצקל מקרינקי, פלך גרודנה, עסקנית בפעולות לעידוד האמנות ופעילה באגודה למען הצייר והפסל.

כשחטפו אנשים שונים מגרשים על אדמה שליד נחלת יצחק, שהיתה שייכת ליהודים ממצרים, והקימו עליה צריפים בחפזון ובערבוביה, והסכסוך בין הבעלים ובין החוטפים עמד להמסר למשפט, התערב בדבר והשיג הסכם הוגן בין הצדדים, שהודות לו הפך המקום מ"שכונת חאפ" הפרועה לשכונת "קרית יוסף" המסודרת על בסיס חוקי וצבורי (כיום בשטח מועצת גבעתים).

ב-1934, כשגברה הספסרות במגרשים ובעקבותיה יוקר השיכון והדיור (בעקב העליה הגדולה מגרמניה) היה מהיוזמים העיקריים של חברת "שיכון עממי", שנוצרה לשיכון ההמונים הרחבים, בעלי אמצעים מצומצמים. באמצעותה נבנתה שכונת עם א' וב' בחולון (רוב משתכניהן מעדות המזרח), ושכונת "עזרה ובצרון" ליד נחלת יהודה (מאה דירות לתימנים מת"א, מנפגעי פרעות 1936, בפעילותה המסורה של הדסה רוזנבליט ז"ל) - בשיתוף עם הסוכנות היהודית וקרן מונטיפיורי מירושלים. כשחודשו פעולות החברה אחרי הפסקה בגלל מלחמת-העולם השניה הקימה את שכונת גבעת שמואל ליד בני ברק (אלף דירות), בנחלת יצחק 200 דירות ובנתניה 48 דירות לעולים חדשים וגאלה קרקעות לשיכון עממי בתל-אביב המתרחבת.

מנהל החברה בפועל. עסקן עממי במלוא מובן המלה.

צאצאיו: לאה, יואל, אורי.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 503). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/503