Volume 1

Page 504

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מאיר הרכבי

נולד במיר, פלך מינסק, רוסיה, ב' תשרי תרכ"ח (1867), לאביו ר' יהושע פישצנר (ממשפחת הרכבי המפורסמת ברוסיה; בעטיה של הפקידות נרשמו בשם פישצנר ע"ש כפר מגורם; עם עליתו ארצה חזר לשם הרכבי המקורי) שהיה שו"ב ראשי במיר. למד בחדרים ובישיבות מיר ו-וולוז'ין. נשא לאשה את שרה בת הרב שאול יהודה מרקילביץ רב ודיין בסטולוביץ ליד ברנוביץ פלך מינסק.

היה שו"ב ומלמד בקהלות ישראל בדרום רוסיה, אחרי שהוסמך לשחיטה ובדיקה וקיבל על כך "קבלה" מאת הרב יום-טוב ליפמן הכהן , רבה של מיר. בשנת תר"ן הצטייד במכתבי המלצה מרבו זה, מהרב שמואל מוהליבר מביאליסטוק ו מהרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנציב מוולוזין) אל הרב שמואל סלנט, רבה הראשי של ירושלים, ועלה ארצה והתישב בירושלים. עבד כפועל ברחובות, ישב זמן מה ביפו והיה מבאי ביתו של הרב נפתלי הרץ הלוי רבה של יפו.

בתרנ"ב הוסמך למומחה לניקור על ידי בית דין צדק בירושלים ובאשורו של הרב נפתלי הרץ מיפו. בתרס"ב שימש כשו"ב בבת-שלמה (ליד זכרון יעקב). משנוסדה המושבה יבנאל בגליל התחתון עבר שמה. ביבנאל היה שו"ב, חבר הועד הכספי של המושבה וחבר ועדת הנשק בתקופת "השומר" בגליל.

היה מקרב את הפועלים והשומרים מיוצאי בית המדרש ומכניסם לביתו. היה בורר בסכסוכים שונים, בין יהודים וערבים.

בתרס"ה נורה ע''י שודדים ונפצע, שכב בבית החולים בטבריה של המסיון (אישפוז רפואי אחר לא היה בסביבה) ודאג שם למאכלי כשר לכל החולים היהודים, וסידר ע''י הרב בטבריה הספקת הכשרות בקביעות.

בתרע"ג בזמן בקורם של הרבנים קוק, זוננפלד ועוד בגליל אכסנם בביתו ונסע יחד אתם למושבות.

עמד בקשרי מכתבים ובשאלות ותשובות עם רבני ירושלים ורבני טבריה והרידב"ז בצפת בענינים דתיים בקשר עם המשק העברי והשתדל להקל על האכרים.

היה ציר בכינוס הראשון של "המזרחי" בארץ.

בשנת תרפ"א עבר לחיפה והיה ממיסדי בת-גלים ובנה בה את הבית הראשון. עסק במסחר ונתן שיעורי תורה בבית-הכנסת של השכונה, ובסוף מסר לביתכנסת זה את ספריתו הפרטית שהכילה ספרים תורניים רבים (ש"ס וילנה) ויקרי ערך.

נפטר ביום ב' תשרי תרפ"ז באניה "שאמפוליון" בדרכו חזרה מצרפת (שנסע לשם להתרפא ממחלת הסרטן) לארץ ונקבר בחיפה.

צאצאיו: צדקיהו ( שופט, הרשם של בית-הדין המחוזי בתל-אביב), חנה אשת פנחס גלשטיין . (ששה בנים ובנות מתו עליו בילדותם ובבחרותם).

אברהם חיים שלוש

נולד ביפו בשנת תרכ"ז (1867), בן בכור לאביו ר' אהרן שלוש (שעלה ארצה מאורן שבאלג'יריה, בן 11 עם אביו ר' אברהם) ולאמו שרה בת ברוך מצליח (שעלה מבגדאד והתישב ביפו). שמו נקרא בישראל אברהם על שם אבי אביו, ובעת מחלתו בילדותו הוסיפו לו את השם חיים .

למד תורה מפי המלמדים-הרבנים יעקב בוסקילה ושלמה בחבוט ורכש ראשית השכלה כללית בביתהספר הגרמני ביפו, ובשנת תרמ"ד נסע ללמוד בבירות במוסד החינוכי "תפארת ישראל" של חכם זכי כהן , בו למדו לימודי יהדות, ערבית וצרפתית והשכלה כללית.

בתרמ"ח נשא לאשה את שרה (שרינה) בת יצחק אלבז. עסק במסחר תבואות, בעיקר בשעורים, ובעונות הקציר והדיש היה יושב בעזה, קונה מבידואי הנגב את יבולם ושולח מטעני שעורים באניות מיוחדות

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 504). Retrieved from https://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/504