Volume 1

Page 508

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בברלין, ובמחקריו שפרסם בכתבי-העת למדעי המזרח, נודע בחוגי המדע, כאחד הכוחות החשובים ביותר, עד כי. הפרופ' יצחק גולדציהר מבודאפשט, מזרחן בעל שם עולמי, המליץ עליו בפני ממשלת ספרד שתזמין אותו להוראה באוניברסיטת מדריד. מסוף תרע"ג ועד

סוף תרפ"א ישב בספרד, ואם כי סירב להחליף את נתינותו הבריטית בספרדית, עשו בו יוצא מהכלל, יסדו לו קתדרה באוניברסיטת מדריד לספרות ישראל ותולדותיה ומינוהו לפרופקסור מן המנין. הרצה בזמנים שונים גם באוניברסיטאות סוויליה וברצלונה והיה חבר האקדמיות להיסטוריה במדריד ובטולידו ובחברה הגיאוגרפית בליסאבון. נתקבל כמה פעמים לראיון אצל מלך ספרד והיה מכובד מאד בחוגי המדע והכהונה והודות להשתדלותו בפני מלך ספרד בשנות מלחמתהעולם הראשונה (יחד עם מכס נורדאו , שהוגלה אז מפארים לספרד בגלל נתינותו האוסטרית) פנה מלך ספרד בהשתדלות אישית אל וילהלם קיסר גרמניה לטובת יהודי ארץ-ישראל, והודות להתערבות רמת-מעלה זו הוכרח המצביא ג'מאל פחה לוותר על מזימתו ה"'נועזה" לגרש את יהודי ארץ-ישראל אל המדבר, כמו שעשה השלטון הטורקי לארמנים לשם השמדתם. כן ניתנו אז הוראות לצירים ולקונסולים של ספרד בארצות הלוחמות (בהן היתה ההגנה על נתיני מדינות האויב בידי ספרד) וביחוד בארץ-ישראל, שיתנו כל הגנה האפשרית בעין יפה וביד רחבה ליהודים הנרדפים.

בשנות שבתו בספרד ביקר וחיפש בספריות ובגניזות בערי ספרד העתיקות ואסף בהן חומר רב למחקריו על תולדות היהודים והתרבות הערבית בספרד. אחרי סיום המלחמה הוזמן להרצאות-אורח בקוליג' המלכותי בלונדון, באקדמיה הבריטית, באוניברסיטת אוכספורד ,ואח"כ גם לסדרות הרצאות באוניברסיטאות ליברפול, מנצ'סטר וקמברידג' על הנושאים: שפת התורה והתפתחותה ותרבות ישראל ותרבות ערב בספרד. בשנים מאוחרות יותר הוזמן להרצות באוניברסיטאות היידלברג, פרנקפורט ע"מ וציריך.

לתנועה הציונית הצטרף מראשיתה ובקונגרס הציוני הראשון בבזל בשנת תרנ"ז השתתף בתור ציר מהיידל

ברג, ובאותה הזדמנות בבר העיר להרצל על הצורך לחפש דרכים לבוא לידי הבנה עם הערבים ואף הציע את עזרתו בעניו זה. אח''כ השתתף בעוד כמה קונגרסים, ובזמן הראשון אחרי הצהרת בלפור התיצב לצדו של נורדאו בדרישה להביא בהקדם את ההבטחה הבריטית לידי עובדה קיימת ולעשות לשם כך את המאמץ המדיני והארגוני הגדול ביותר, לבל ישאר עם ישראל בסוף ליד שוקת ריקה ושבורה. אולם כמוהו כנורדאו לא ניתנה להם דחקת רגל בהנהגה הציונית, שנהגה בדרך אחרת.

כשהחלו בשנים שאחרי מלחמת-העולם הראשונה ההכנות ליסוד המחלקה הראשונה של האוניברסיטה העברית בירושלים, המכון למדעי הרוח, הזמין אותו הועד המכין להורות בו תנ"ך ושפה וספרות ערבית, ולכן עזב בתרפ"א את משרתו הקבועה בספרד ועבר ללונדון עד לכשיגיע זמנו לשוב ירושלימה, ובינתים התקשר למחזורי הרצאות במוסדות מדעיים באנגליה ובאירופה, כנ"ל. (בעקב שינויים בתכנית המכון הנ"ל, ואולי גם מטעמים פוליטיים, לא זו בלבד שבוטלה הזמנתו להורות באוניברסיטה העברית ומאז לא נמצאה קתדרה בה בשבילו, אלא אפילו כאורח לחגיגת-הפתיחה המפוארת בתרפ"ה לא הוזמן).

בתרפ"א נשא לאשה את אטל יודיס מדרום-אפריקה מצאצאי רבי מרדכי יפה בעל ה"לבושים", עסקנית. צבורית וציונית פעילה ביוהאניסבורג והסביבה.

המשיך בפעולה מדעית בהרצאות ובכתיבה ובפעולה מדינית למען הציונות השלמה. ביחוד ניסה להשתמש בקשריו עם גדולי המלומדים וחכמי-הדת הערבים כדי

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 508). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/508