Volume 1

Page 517

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

(לפני כן היו העתונים מופיעים אחרי הצהרים), ומחירו היה רק חצי גרוש (5 מיל).

באותו זמן יסד בתור סופר י.ט.א. - סט"א גם עתון יומי באנגלית "די פלשטין בוליטין", שנהפך אחר כך ל"פלשטין פוסט". במשך שנים רבות ערך את העתון וגם היה כתבה הראשי של י.ט.א.

ממיסדי מפלגת הציונים הכלליים בא"י והוא כל השנים אחד מראשיה. כעת יו"ר מועצת הציונים הכלליים בירושלים וחבר הועד הארצי של המפלגה. משתתף בהרבה מוסדות צבוריים ותרבותיים, בתוכם ועד החנוך והועד המפקח על בתי הספר הכלליים, המועצה לעניני הרדיו (שליד הועד הלאומי), מועצת האגודה העברית למען ירושלים. מרצה קבוע ברדיו ירושלים על ספרים והערכות על אישים.

ערך את השבועון "הציוני הכללי" בירושלים (1933-34), יסד את השבועון "הד ירושלים" וערך אותו במשך השנים 1939-44, הוא חבר מערכת "הבקר" מאז היווסדו. השתתף ב"השלוח", "מאזנים", "התקופה", "הצפירה", "הזמן", "דאר היום", "חדשות היום", "הד המזרח", "הד הישוב", "העולם", "החרות", "דער טאג", "ראזסוויעט", "במערכה" ועוד.

הספרים והחוברות שפירסם נוסף על "דער שקל": "ציוניסטישע ארגאניזאציאן" (1908), "שירת שאול טשרניחובסקי" (ברוסית - 1912), "שאלת היהודים בועידת השלום" (ברוסית - 1919), "הרצל בספרי ימיו" (תרצ"א), "הרצל באגרותיו" (ת"ש), "ז'בוטינסקי לוחם האומה" (בשתי מהדורות - תש"ב), "מכס נורדאו באגרותיו" (תש"ד), "בנכר ובמולדת" (תש"ו).

השתתף כציר בקונגרסים הציונים (השמיני, התשיעי והעשרים).

נחום מילר

נולד בקובנה (ליטא), כ"ו כסלו תרי"ט (1858), לאביו יוסף . קיבל חינוך יהודי וכללי והתמחה בעבודות מיכאניקה. יסד בפטרבורג בית-מלאכה לעבודות אלה ולתיקון מכונות.

בשנת תרמ"ד נשא לאשה את צביה בת מרדכי גרפינקל מנסוויש, פלך מינסק.

בקיץ תרמ"ו עלה ארצה ועבד שנתים כמדריך בעבודות מתכת בבית-הספר למלאכה של חברת כי"ח (אליאנס). בשנות תרמ"ח-נ"ו עבד בראשון לציון. כשנוסד שם היקב בתרמ"ט ניהל את קידוח הבאר הראשונה והרכבת המשאבה הראשונה שהונעה בכח הקיטור. הרכיב את מכונות בית-החרושת למג'רניום ואת המכונות הראשונות לתעשית כוהל לקוניאק ביקב ראשון לציון. בשנות תרנ"ו-ס"ו עבד בזכרון יעקב כמנהל טכני ביקב והרכיב בו את המכונות, וכן הרכיב את המכונות וסידר את אספקת המים בטחנת-הקמח שבמושבה.

בתרס"ו השתקע בחיפה, שם יסד וניהל יחד

עם שני בניו את בית-המלאכה המיכאני הראשון, שצויד במכונות משוכללות לחריטה, ריתוך ועוד. הרכיב את המכונות לבית-החרושת לבושם-פרחים ביסוד המעלה. הוציא לפועל עבודות רבות במתכת ובמיכאניקה בשביל רכבות מסלת-הברזל החיג'אזית בקוים חיפה - אדרעי - דמשק - מדינה ונעשה מקורב לאנשי השלטון הטורקי בחיפה.

בשנתים האחרונות למלחמת העולם הראשונה היה מוכתר הקהלה היהודית בחיפה ויחד עם נתן קיי זרמן , ראש הקהלה ואחרים ניהל את עניני הקהלה והשתמש בקשריו הטובים עם אנשי השלטון הטורקי לריכוך הנגישות בעניני שרות יהודים בצבא, עבודתכפיה, מאסרים וכו'.

עזר לכל דבר טוב ומועיל והיה בעל לב טוב ויד פתוחה.

נפטר בחיפה, ט' כסלו תש"ד (6.12.43).

צאצאיו: יוסף, ברוך מרדכי, רבקה אשת אל חנן ברוכוב (מהנדס ראשי וממנהלי הקהק"ל).

שרה נאמן (ניימאן)

נולדה בירושלים, ט"ו אב תרל"ב (1872), לאביה זרח (אלתר) מושלי , ממשפחה ותיקה ומכובדת בארץ (אחיה הוא יעקב מושלי שעבד במשך שנים רבות כמהנדס הרכבות בארץ). בגיל שנתים עברה עם הוריה ליפו, שהיו כאן בין ראשוני הישוב האשכנזי ומניחי היסוד לגידול הישוב העברי בעיר החוף, שנועדה להיות "שער ציון".

נישאה לאבא נאמן , מבעלי התעשיה הראשונים ביפו. נטלה על עצמה חלק מעול הפרנסה ויסדה בית-מסחר למנופקטורה וניהלה אותו בהצלחה ובכבוד.

אולם חוץ מניהול הבית והמשפחה ובית-המסחר טיפלה בעניני צדקה וחסד. היתה פעילה בלשכת "תלאביב" של "בנות ברית" (ובמשך זמן מסוים היתה גם נשיאתה), בארגון "בנות ציון", באגודות להחזקת מוסדות חסד (כגון: האגודה לעזרת חולי-רוח, האגודה להח

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 517). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/517