Volume 1

Page 97

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

המושבות בידי המתנחלים עצמם ועל אחריותם, ובמשלחות שיצאו בענין זה אל מרכז חובבי ציון באודיסה ואל הבארון לפאריס נשלחו מרחובות משה סמילנסקי בשם הצעירים וחרל"פ בשם הפועלים.

השתתף בעבודות רחובות מראשיתה כממונה על הפועלים מטעם חברת "מנוחה ונחלה" ויחד עם המהנדס מרדכי לובמן ציין את גבולותיה. אח"כ השתתף בהכשרת הקרקע ובנטיעה הכרמים וארגן את

הפועלים לאגודה הראשונה של פועלים עברים בארץ, בשם "אגודת אחים", שהציבה לה מטרות לאומיות נעלות ובנתה את ארגונה עפ"י השיטה שבתורה לפי קבוצות של עשרה-עשרה חברים ובראש כל אחת "שר-עשרה", ובראש כל חמש העשרות עמד הוא בתפקיד "שר חמשים". בהשתדלותו הוקם צריף גדול למטבח בשביל הפועלים והושגו הכלים מאת "חובבי ציון" באמצעות הד''ר זאב טיומקין, ראש המשרד של חו"צ ביפו בימים ההם. מרכז האגודה היה לפעמים ברחובות ולפעמים בנס-ציונה, מקום מגורי הפועלים העובדים על אדמת רחובות באותו זמן, והיו שוררות בה אחוה ורעות וחדות היצירה. היא הגנה גם על עניני הפועלים, וכשפיטר הפקיד הראשי של הבארון שמונה פועלים בצורה גסה ובלתי-מוצדקת קמו חרל"פ וחבריו ושמו מצור על הפקיד בחדרו בנס-ציונה לשעות מספר, עד שהודה בזכות המפוטרים לקבל שנויים ואח"כ נבחר חרל"פ לברר את הפרטים בדבר הפיצויים. גם בתקופה מאוחרת יותר, כשהיה כבר מבעלי-הבתים במושבה, שקד במשך כ-25 שנה על סידור הפועלים העברים בעבודה והקלת תנאי חייהם ושיכונם ע"י הקמת שכונות עובדים.

בתרנ"א נשא לאשר, בזיווג שני את יהודית בת אברהם שפינר, מקמיניץ-פודולסק, וילדה לו בנים ובנות: מנחם, ישראל, טובה, אריה, בת-שבע, מיכל, שלמה פיגה, שושנה, תמר ואמנון. להקלת עול הפרנסה ניהלה בית מלון במושבה. אחר כך החל לעסוק במסחר ובניו עזרו לו וראה ברכה בעמלו.

כתב מאמרים ב"הצפירה" ועסק בצרכי צבור כחבר ועד המושבה (בתפקידו זה פעל בעד התקשרות

המושבה עם "השומר" וחתם בשם הועד על החוזה), הועד הדתי, וער הפועלים ויו"ר חברה קדישא. השתתף בתנועה הציונית המדינית בראשיתה ובמשלחת מושבות הדרום, שהזמינה את הרצל לבקר בהן בעת ביקורו בארץ בתרנ"ט, ובביתו ברחובות קיבל הרצל את משלחת הפועלים. היה ציר לקונגרס הציוני השביעי. בתרע"ח יסד יחד עם לפקוביץ את סניף "המזרחי" ברחובות ונבחר לועד שלו ואח"כ אף לחבר המרכז הארצי.

זכה לראות בנים ובני-בנים במושבה שהשתתף ביסודה וגדלה ורחבה לעיניו וגם בעמלו.

זלמן יעקב אפרים מייזל

נולד בירושלים, כ"ז ניסן תרל"ז (1877), לאביו ר' יצחק אייזיק, ממשפחת מייזל הנודעת בגדולי הרבנים, סוחרים עשירים ועסקני צבור שנמנו עליה בוילנה, ולאמו ממשפחות שחור-ברלין הידועות מוולוז'ין, מיר ורוזינוי. נתגדל ונתחנך בבית אבי-אמו ר' זיסל שחור (ממונה של כולל וילנה וממנהלי הועד הכללי "כנסת ישראל") ובבית דודו ר' זאב שחור, שהיה גם הוא גדול בתורה ובעל בית-המסחר הידוע לרפואות שחור ושות'.

למד בתלמוד-תורה ובישיבה "עץ חיים" ובביתהמדרש "סוכת שלום". בהיותו תלמיד הישיבה בן 15 יסד עם כמה מחבריו גמילות-חסד בשם "עושי חסד" ובשכונת נחלת שבעה יסד אגודה בשם "לחם לעניים" להספקת צרכי מזון לעניים בערבי שבתות. כן היה אז חבר באגודה החשאית "בני תורה", שפעלה להרמת

מצבם החמרי והחברתי של בני הישיבות בירושלים.

נשא לאשה את חיה פרידה בת הרב שמעון דב שקלרש. (נפטרה בתל-אביב, כ"ז חשון תש"ז-21.11.46).

בתרס"ד עבר עם משפחתו ליפו ונכנס לעבוד בפירמה "איזרסקי את שפירא" שנקראה אח"כ בשם "שחור ושות'" ועסקה במסחר רפואות ובעליה היו דודו ר' זאב שחור ויצחק איזרסקי. במשך הזמן עסק גם הוא במסחר. היה הראשון שהכניס זבלים הימיים להפצה בארץ ומהראשונים ששלחו חמרי-גלם לזבלים ולשמנים

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 97). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/97