Volume 10

Page 3498

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

צאצאיו: יהודה (קצין בצה"ל), מיכל אשת יחיאל לייטנר (קצין בצה"ל), עפרה, צופיה, רבקה.

יצחק אהרונוביץ

נולד בשנת תרכ"ז (1867) בזלבה שברוסיה. לאביו ר' אהרן ולאמו פשה.

למד בישיבות מפורסמות ברוסיה והשתלם בהשכלה עברית וכללית.

נשא לאשה את פרידה בת ישראל וולקוביסקי (נפטרה בתל-אביב, ג' טבת ת"ש-1940).

היה סוחר יערות ומראשי העדה היהודית בסלונים. הקדיש הרבה מזמנו לתנועה הציונית ולקרנותיה. היה חבר ועד הקהלה ומועצת העיריה, עמד בראש מוסדות הצבור, ובגלל ישרו ושכלו החריף היו מזמינים אותו לבורר ופוסק בעסקי מסחר וצבור. כתב מאמרים בעתונים העברים שיצאו בגולה בימים ההם: "הזמן" (בוילנה) ו"הצפירה" (בוארשה).

יסד בסלונים חברה לגאולת אדמת ג'בליה שליד יפו ורכש אדמה ונטע פרדס בהדר שבשרון.

ביקר בארץ ב-1914, ב-1925 (לפתיחת האוניברסיטה בירושלים), וב-1933 עלה להשתקע.

נפטר בכפר הדר ג' שבט תרצ"ז (15.1.1937) ונקבר בכפר סבא.

צאצאיו: פשה אשת יוסף דרור (ראה בכרך זה), בנימין אורן (אהרונוביץ ) ז"ל (ראה בכרך זה), משה ז"ל, ישראל.

יעקב קליין

נולד בשנת תרמ"ג (1883) במיהאלוביץ שבמזרח סלובאקיה (אז בצפון הונגריה).

לאביו צבי ולאמו חיה פרידל לבית גולדשטיין.

למד בישיבת בוניהאד המפורסמת שבדרום הונגריה. גדל בסביבה שלא ידעה כלל על תנועת התחיה ועל

זרם הציונות והתרבות העברית החדשה, והמעטים ששמעו עליהן ראו בהן סכנה ליהדות לא פחות מבתנועת הריפורמה, ותוך הנאה שה"רעה" לא הגיעה אליהם נזהרו לעבור עליה בשתיקה "שלא לפתוח פה לשטן". אך באורח פלא נתגלתה לו תנועת התחיה "שמעבר לגבול" (בזמן שבגליציה כבר היתה תנועה ציונית ערה), ובגיל 20 כבר היה מנוי על עתון יומי עברי שיצא בווארשה, ומתוך פקחות שמר את גילוייו בסוד ולא ניסה להסתער על בורותם של חבריו בעניני ההתחדשות היהודית הלאומית, וכך נשאר חי בשלום ובשם טוב כבחור מצטיין בידיעת התורה ובהתנהגות טובה.

נשא לאשה את רבקה בת חנניה ברגר והשתקע בעיירה באנפיהוניאד שבמערב טרנסילבניה ועסק במסחר ובתעשיה. גם בעיירה זו היו היהודים אורתודוכסים בנוסח הונגרי, לא ידעו ולא תאבו לדעת את המתרחש בתנועת התחיה שבקרב הצבור היהודי בארצות אחרות, ור' יעקב לא הטרידם בגילוי נצורות אלה, אלא שמר את הטוב לעצמו בסוד, ובלא לזנוח את הקשר עם לימודי היהדות היה הוגה גם בתרבות העברית החדשה, במדעי היהדות החדישים, במדעי הרוח והטבע הכלליים ובעיקר במתימטיקה. בביתו היתה לו ספריה: בה החזיק ספרי-יהדות מסורתיים בהלכה ובאגדה ובחסידות וכו'. וספרים עבריים ולועזיים בעניני מדע ותרבות. היה בעל זכרון נפלא, בקי בש"ס ופוסקים, עסק בחקר ההלכה והיה בקי גם בכל ענפי התרבות העברית והספרות החדשה. לשיחות בדברי תורה מצא לו חברים בקהלתו וביתר הערים שביקר בהן לרגל מסחרו, ואילו בעניני תרבות ומדע התאפק מדיבורים והסתפק בחליפת מכתבים עם אנשי רוח שמעבר לגבול, ואחת לשנתים היה נוסע לחו"ל "לרגל עסקיו", אך למעשה היו ה"עסקים" הללו - הקונגרס הציוני ופגישות וחילופי דעות עם

גדולי הספרות והתרבות העברית, שהיה מתמיד בחליפת מכתבים עמהם (בין השאר עמד בקשרי ידידות וחליפת מכתבים גם עם סוקולוב ועם ביאליק , ומפעם לפעם היה מפרסם מאמרים בכתבי-העת העבריים שבחו''ל וגם בעתון "העולם" של ההסתדרות הציונית העולמית. בעיירתו לא ידעו כלום על מעשיו הנסתרים הללו, אלא

APA citation

Tidhar, D. (1959). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 10, p. 3498). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/10/3498