Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 10

Page 3532

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אריה-ליב בדר

נולד ט''ו אלול תרל"ז (1877) באסטראחאן שעל הוולגה ברוסיה.

לאביו מאיר ולאמו חיה שרה בת יהושע האנטשר .

למד בחדר ואח"כ למד להכיר את החיים ולמצוא בהם את דרכו, התמחה בעסקי אביו ורכש את הידיעות הכלליות הנחוצות.

ב-1891 נשא לאשה את חיה פרידה בת קלמן מנדלביץ .

השתקע בעיר קאזאן שעל הוולגה, עסק במסחר והצליח בו, וגם אצל הרוסים תושבי העיר היה "לב מארקוביץ'" נחשב כאחד מנכבדי העיר. היה מראשי הקהלה היהודית, וביחד עם עסקנים אחדים יסד שם את ההסתדרות הציונית, תרם ביד רחבה והתרים למגביות ציוניות ויהודיותכלליות, וביחוד לקהק''ל, ונבחר על-ידי הציונים בקאזאן לאחד מהקונגרסים הציוניים הראשונים. גם בנו יוסף פעל שם בתנועה הציונית בקרב הנוער ויסד את האגודות "קדימה" ו"החבר''.

במלחמת העולם הראשונה פעל רבות, ביחד עם רעיתו, לעזרת הפליטים היהודים שהגיעו מאזורי החזית המערבית (ליטא, וילנה וכו') עד קאזאן, ויסד בית-ספר עברי לילדיהם.

אחרי הצהרת בלפור ארגן יהודים בעירו במסגרת "האחוזה הקאזאנאית, חברה קואופרטיבית להתישבות בארץ-ישראל", שבאמצעות מרכז ציוני רוסיה העבירה סכומים ניכרים לרכישת קרקעות בארץ בשביל חבריה. אך המשטר הבולשבי הקפיא את הפעילות הציונית, מנע את יציאתם של חברי האחוזה, ורק אחדים הצליחו לבוא. המשטר החרים את רכושו של מר בדר והעסיק אותו בתור פקיד בבית-חרושת צבאי. וכשהשתתף בועידה ציונית במוסקבה כציר ציוני קאזאן, נאסר ביחד עם כל הצירים והוחזק חדשים מספר בכלא "בוטירקי".

בתלאות רבות הצליח לצאת עם משפחתו מברית המועצות והגיעו לארץ באוקטובר 1921. מחוסר אמצעים למחיה עבד אז כפועל בבנין בית-הכנסת הגדול בתלאביב, והוא אז כבר בן 54. במשך הזמן נשתפר מצבו הכלכלי והשיגה ידו לבנות בית ולנטוע פרדס.

זכה לשיבה טובה, ובמלאות לו 90 בירכוהו עולי קאזאן במסיבה שערך לו בנו.

צאצאיו: שושנה (רופאת שינים) אשת ד"ר וורנר לבה (רופא שינים), יוסף .

יהודה לייבוש ברונפלד

נולד בצפת, ט"ו אב תרמ"ב (1882).

לאביו דוד ברונפלד (יליד צפת. נפטר בוינה - אוסטריה, ט' אייר תרע"ו - 12.5.1916) ולאמו מלכה בת יעקב כהנא , מדובנא.

קיבל חנוך מסורתי בחדר ובישיבות בצפת.

בשנת תר"ס (1900) נשא לאשה את חנה בת גיטל ויעקב שפירא (שעלה לצפת בגיל 13. נפטר בצפת א' אדר תרע"ח - 13.2.1918).

בשנת 1920 נסע בשליחות הישיבות בצפת ובמירון למקסיקו (שנתים) ולארצות הברית (שש-שנים) והצליח להקל על המוסדות הנ"ל אחרי הסבל הרב שסבלו ממלחמת העולם הראשונה.

היה גבאי בתי כנסת וישיבות וכו'.

עסק בתעשיית גבינות.

הקים חנות כל-בו בצפת - ליחידים ובסיטונות. רוב הסחורות היה מביא בימים ההם (לפני מלחמת העולם הראשונה) מבירות וסוריה. היה מהראשונים שהביא דגים מלוחים מאנגליה ולקרדה מתורכיה.

רוב לקוחותיו היו השכנים הערבים שהכירו אותו כאדם נאמן.

הקים ביחד עם יהודה מייברג וזאב פרל מאפיה מודרנית לאפית לחם.

עסק כיבואן ויצואן בתבואות.

הקים בזמנו תעשיות לנרות, חלבה, כחול לכביסה. וכו'.

צאצאיו: ישראל (אירוינג), הניה אשת יוסף רוקח (חיפה), רבקה אשת מנחם ויסל (רחובות), משה (חדרה), יצחק (ת"א), יעקב (ת"א), שושנה אשת יעקב מיבר (ראה כרך ד', עמוד 1836).

APA citation

Tidhar, D. (1959). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 10, p. 3532). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/10/3532