Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 10

Page 3534

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

גליה, רוסיה וכו') ב-1916 ויצאה להלחם על איחוד הרומנים שמחוץ לגבולותיה, והוא גויס לשרות-עזר בצבא, התנדב לשרות קרבי, כדי להוכיח שהיהודי אינו פחדן ושדביקותו הלאומית היהודית אינה גורעת מנאמנותו הפטריוטית למולדת מגוריו. הוא היה בגדודו המתנדב היחידי בכלל והקצין היהודי היחידי. בהצטיינותו בשרות זכה להוקרת המפקדים הגבוהים, והודות לכך נשתפר בגדוד היחס הכללי לחיילים היהודים (שלמרות היותם "לא אזרחים" לזכויות היתה עליהם החובה לשרת בצבא). הועלה לדרגת מפקד פלוגה, נפצע בקרב ונלקח בשבי הגרמני, וכשחזר הביתה הועלה בדרגה והוענקה לו מתנה לאומית: חמשה הקטארים (50 דונם) קרקע בריפיצ'ני.

כשגברה הגזענות האנטישמית ברומניה בראשית שנות השלושים, הוכרח לעזוב את תפקידו בבתי החרושת שבכפר. ואחרי שנים אחדות הוזמן לעבודת ניהול טכני בבית-חרושת למשי מלאכותי בבוקארשט, ואחרי חמש שנים הוזמן לנהל במיניסטריון למזון את המחלקה למחקר תעשית אלכוהול, בו עבד עד שנתאפשר לו לעלות לישראל.

ב-1951 ויתר על זכותו לפנסיה גדולה ועלה לארץ, ובהתחשב בשרותו לתנועה הציונית למעלה מ-40 שנה אישרה לו הנהלת הסוכנות היהודית מעמד של עסקן ותיק מדרגה א'. עבד חדשים אחדים כחימאי אחראי בביתחרושת "פרי-תנובה" ברחובות, ומ-1952 ואילך עבד במכון וייצמן ושקד בשעות הפנאי על השתלמותו בשפה העברית ובספרותה.

נפטר בנס-ציונה, ז' חשון תשי"ט (21.10.1958).

צאצאיו: רפאל (מהנדס כימאי ברומניה), מרים , יהודית, שולמית (שתיהן ברומניה), עתליה ז"ל אשת הפסנתרן המפורסם מיכאל ראדו ז"ל (ב-1950 מתו שניהם באסון הרעלת-גאז בדירתם בבוקארשט).

יהושע שני (שטינבוק)

נולד בלודז (פולין) כ"ג טבת תרס"א (1.1.1901).

לאביו יעקב ולאמו בלימה לבית רוטנברג .

קיבל חינוך מסורתי וכללי. גמר את חוק לימודיו בדנציג בתור מהנדס.

בשנת 1924 נשא לאשת את גוטה בת יעקב ליכטנ שטיין .

הביא אתו אל התא הראשון של הצופיות היהודית בלודז - תנועה גויית אנושית, ששררה בכל וכל - זו התנועה שבמזיגה רבת גוונים נהייתה אחר כך לתנועת "השומר הצעיר" בשלבה הראשון.

הביא אתו שלל של יסודות מצויינים. היסוד העיקרי - יהדות עממית, שרשית, אשר המסורת והזרמים החדישים בציבור היהודי בלודז, ברבע הראשון של מאה זו, התערבבו והתנגשו בו ללא פגיעה בנפש. בית הספר התיכון, הפולני, לא יכול לו, כי נישבה על ידי קסם הרעיון הציוני. השפה העברית והספרות היהודיתהעברית.

כזה היה ב"השומר הצעיר". שופע רצון, דעת וחברות טובה, ועל הכל - חוש ליופי, שהלך והתפתח בתוכו במשך שנים, כאדריכל, והגיע לשלימות בבנינים ובדירות, שבנה, בארץ במשך קרוב לשלושים שנה, וביחוד בתקופה האחרונה.

בשנת 1926 עלה עם משפחתו לארץ.

עבד שנה אחת כפועל פשוט בבנינה של ירושלים בקבוצת משה'קה קאנאראק ) ואחרי כן כמהנדס שכיר בהקמת בניני האוניברסיטה העברית בהר הצופים.

לזכותו: הקמת רוב בתי הדפוס החדישים, הנוחים - בסביבות תל-אביב : הקמת בית התרבות ע"ש גורדון ברחובות, בבנין בית "דבר" ועוד.

היה אדם צנוע. פעיל באגודת האדריכלים, בועד הלשון בשטח מונחי הבניה, שבה פעל במשך שנים בשיתוף עם הסופר אשר ברש ואחרים. לבנים רבות בנדבכי המונחים המחודשים משלו הן.

השתתף ב"חוג התלמוד" של ד"ר ברוך בן-יהודה .

היה אח בלשכת הבנאים החופשים.

נפטר בתל-אביב, כ"א סיון תשט"ז (31.5.1956).

צאצאיו: נחום שני (ראה בכרך זה), אילה אשת אורי ספיר .

הלל יפה-הרים (שינברג)

נולד בשצ'וצין פלך לומז'ה, בשנת תרל"ג (1873).

לאביו ר' יעקב אריה שינברג (סוחר ולמדן מופלג, ירא שמים, איש האמת ובעל-צדקה מובהק, התייחס על משפחת רבנים מפורסמים מעשרות דורות) ולאמו בלומה בת ר' זלמן שינברג (מנאמני בית הרבי מגור, מתייחס לר' עקיבא איגר זצ"ל).

למד בישיבת טלז וקיבל היתר הוראה מרבה ור"מ טלז.

נשא לאשה את מלכה איטה בת ר' משה אלתר , מחסידי אלכסנדר .

אחרי נשואיו רכש אחוזה גדולה בבוקוביץ על ידי

APA citation

Tidhar, D. (1959). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 10, p. 3534). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/10/3534