נפטר בראשון לציון, כ"א חשון תש"ב (11.11.1941).
צאצאיו: יהודית אשת ד"ר אברהם שילוני, שפרה אשת הרי צבי דייקן, בלהה אשת ליאון מולר, אבשלום (עו"ד) - אשתו שרה ניגר .
רבקה אביבי (סטרק)
נולדה בווילקובישק שבפלך סובאלק (פולין-ליטא), י' תשרי תרנ"ו (סוף ספטמבר 1895).
לאביה מרדכי ריבובסקי (סוחר תבואות אמיד) ולאמה טובה דבורה בת ראובן לויטנסקי (בן אחיו של הצייריצחק לויטן (ההבדלים בין שמות המשפחה : לויטנסקי, לויטן - בא בגלל גזרת שרות בצבא בימי הצאר ברוסיה, במטרה - להיראות כמו בני משפחה - "יחידים", ולהפטר משרות בצבא). הסבתא - אשת ראובן לויטנסקי היתה - גולדה רייזל גומבינער (מצאצאיו של הרב הגאון אברהם גומבינער , בעל מ"א).
השם סטרק - שנוסף לשמה - הוא הפסבדונים האמנותי שלה.
קבלה חנוך מסורתי ב"חדר" ובבית ההורים ובמשפחה ששמרה מסורת האבות. וראשית השכלתה הכללית בבית ספר עממי, תיכוני וממורים פרטיים.
בהיותה קרובתו של גדול ציירי הנוף הרוסי יצחק לויטן , שבדחף כשרונו פרץ לו דרך מתוך סייגי משפחתו למרחבי האמנות, הלכה גם היא בדרכו. משחר ילדותה נתגלתה בה נטיה חזקה לאמנות הציור, ולמרות התנגדות ההורים להליכת בת ישראל כשרה אחרי "שטויות" כאלה ביקשה ונתקבלה לאקדמיה הממשלתית לאמנות בוילנה, ותוך לימוד בה השתלמה גם באופן פרטי אצל הצייר ל. מ. אנטוקולסקי (בן אחיו של הפסל מ. מ. אנטקולסקי) .
ב-1914 עלתה לארץ והמשיכה את השתלמותה בציור ובפיסול בבית הספר "בצלאל" בירושלים, בהדרכת פרופ ' בוריס ש"ץ, מ. גור-אריה ואבל פן. מהמורה מ. גור-אריה למדה את מלאכת המניטורה בשן-פיל, עץ ואבן.
תוך חיפושי-דרך המציאה את האמנות הפלסטית החד שה "פיסול בד", המורכבת מפיסול ומציור, ובמשך הזמן הגיעה בה לוירטואוזיות.
באמנות זו משמשים קטעי אריגים שונים בהרכב מתאים לבנין הגוף ולתיאור התלבושת של הדמויות, כמו העץ או האבן או המתכת וכו' אצל פסלים אחרים, וכן משמש הוא רקע להמחשת הקישוטים האופייניים לאותן דמויות, והעיבוד העדין מאפשר להביע רגעי תנועות ומצבים של אדם חי ובעל רגש ורצון, וההשלמה הציורית נותנת אותה הבעה ממש ויותר כמו בציור אמנותי. זוהי אמנות שאינה ניתנת להעתקה באמצעים טכניים, ולכן מהווה כל יצירה ויצירה - נושאת ערך אמנותי יחיד במינו ("אוניקום").
בהיוסד אגודת האמנים, נכנסה כתלמידה הראשונה מבית הספר "בצלאל" והצטרפה כחברה למוריה הציירים. היתה גם האשה הראשונה, והרבה זמן - בת יחידה באגודה.
בשנת 1920 נישאה לישראל אביבי (לפנים - יארובוי). שבתחומי פעולתו ביצע גם הוא מעשים חשובים להועיל בתולדות הישוב במשך ימי חייו הקצרים (ראה כרך ד', עמוד 1881).
המשיכה בעבודת היצירה בתנאים קשים, מחוזקת באמונתה בעתיד הדרך החדשה והנדירה שסללה לעצמה בשדה האמנות, ובמשך הזמן זכתה להכרה ולפרסום בתערוכות ובעתונות, וב-1946 זכתה בפרס ראשון לאמנות בישראל מטעם הסוכנות היהודית בעד הסדרה הראשונה של "נשי המזרח". אלו הן דמויות של נשי ישראל מעדות המזרח השונות, מעשה מיניאטורה בפיסול-בד, ובסריה המורחבת של נשי המזרח והמערב יצרה גם דמויות אוריגינליות של נשים יהודיות בצביונן המסורתי בגולת מזרח אירופה, ובמשך שנים רבות נצטרפו יצירות אלו לגלריה שלמה המנציחה את האשה העברית מהעדות השונות על חינה, גוניה ואביזריה, ומסביב לה את חיי היהודים בעבר הלא-רחוק, שה"אוניפורמיזציה" האזרחית